תקציר
המעשה החינוכי מאופיין כתהליך שבו: מורה מלמד תכנים מסוימים על-מנת להשיג מטרות מסוימות (הקשורות על-פי רוב לידע) עבור הלומד כפרט ו/או עבור קבוצת תלמידים במסגרת כיתתית. אופיה של האינטראקציה הזו נשען באופן גלוי או סמוי על רעיונות חינוכיים המשקפים אמונות בסיסיות לגבי שאלות כמו: מיהו האדם הראוי, מהו ידע בעל ערך, ומהם מאפייניה של החברה הטובה. פעמים רבות תפיסות מתחרות לגבי שאלות בסיסיות אלו ניצבות בבסיסם של ויכוחים חינוכיים בנושאי מדיניות ומעשה ההוראה. במילים אחרות, לגישות חינוכיות/פילוסופיות מתחרות תשובות שונות לשאלות היסוד הללו. התשובות השונות ניתנו בתקופות והקשרים חברתיים ותרבותיים שונים, שגם הם שיחקו תפקיד חשוב בעיצובם של הרעיונות.
הקורס יחולק לשניים: בסמסטר א' נברר שאלות יסוד כמו:
· מהו חינוך ומהי פילוסופיה חינוכית?
· מהן המטרות הראויות של החינוך?
· מהו הידע שנלמד בבית הספר? מהו ידע שראוי להילמד?
· כיצד עיסוק בשאלות הללו עשוי לשרת את המעשה החינוכי?
בסמסטר ב' נעסוק בגישות חינוכיות עם דגש על הגות מרכסיסטית וניאו-מרכסיסטית.
מטרות הקורס
המטרה המרכזית של הקורס היא הבנת שאלות יסוד, מושגי מפתח וגישות מרכזיות בהגות החינוכית, וגיבוש עמדות עקרוניות לגבי שאלות אלו.
מטרה משנית של הקורס היא הבניית משמעות של טקסטים פילוסופיים (קריאה, התדיינות, בירור מונחים, הבנת ההקשר, זיהוי ובחינת טיעונים).
הנושאים
מטרות החינוך - פילוסופיה, מדע, פרקטיקה, אידיאולוגיה ופוליטיקה.
ידע - עמדה ריאליסטית, עמדה קונסטרוקטיביסטית, ועמדה פוליטית: איך זה נראה בבית הספר.
האינטראקציה החינוכית - איזו/כיצד האפיסטמולוגיה נבנית הלכה למעשה בכיתה.
דרכי הוראה
סדנאות, הרצאות, למידת עמיתים
חובות התלמיד
קריאה.
הגשת שתי תגובות קצרות על הקריאה.
מטלת סיום.
הערכת התלמיד /ה
תגובות על הקריאה 30%
מטלת סיום 70%
תוכנית מפגשים סמסטר א'
מפגשים 1-2: שאלות יסוד בחינוך: מטפורות של בתי ספר
מפגשים 3-4: השאלות החינוכיות הגדולות בראי הקולנוע
סדנת צפייה בקטעי וידאו.
(סרטים: לסניור באהבה, לאדוני באהבה, ללכת שבי אחריו, גרסת בראונינג, 400 המלקות).
מפגש 5: פילוסופיה וחינוך – מה הקשר?
טאובר, צ. (2005). פילוסופיה של החינוך: ניסיון להגדרה. בתוך, אלוני, נ. (עורך). (2005). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית. תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד.
פיטרס, ר. (1966). על פילוסופיה וחינוך: קריטריונים לעשייה חינוכית. בתוך, אלוני, נ. (עורך). (2005). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית. תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד.
קטעים מתורגמים מתוך:
Curren, R. (2007). Philosophy of Education: An Anthology. Oxford: Blackwell.
מפגשים 6-7 איפיון המגרש של החינוך: התיאורטי, הפרקטי והאידיאולוגי
שוואב, ג'. (1978). מדע, קוריקולום וחינוך ליברלי. שיקאגו: אוניברסיטת שיקאגו.
לם, צ. (2000). אידיאולוגיות ומחשבת החינוך. בתוך, הרפז. י. (עורך). (2000). לחץ והתנגדות בחינוך: שיחות ומאמרים. תל אביב: ספריית הפועלים.
מפגשים 8-9 מטרות החינוך
גרדנר, ה'. (1999). לקראת חשיבה טובה על שאלות חיוניות. ניו-יורק טיימס, 11.9.99
וייס, ר. (2003). תרבות של איכפתיות במוסדות חינוך.תדפיס, מכללת סמינר הקיבוצים.
מפגשים 10-12 מהו ידע? מה נלמד בבית הספר, ומה ראוי שילמד?
קטעים מתוך:
קון, ת. (1977) המבנה של מהפכות מדעיות. מוסד ביאליק.
גורדון, ד. (עורך). מקצועות הלימוד במבחן הזמן: חלופות להוראה הקונבנציונלית בבית הספר. ירושלים: הוצאת מכון ון-ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
טקסט נשי טוב מלימודי מדע
מפגש 13-14: מהן המטרות האמיתיות של בית הספר, ומה באמת נלמד בו?
קטעים מתוך:
אל-סעדאווי, נ. (2002). אישה בנקודת האפס. תל אביב: גוונים.
אפל, מ. (1990). על ניתוח ההגמוניה. חינוך החשיבה 13, אפריל, 1999, עמ' 45-57.
Cazden, C. B. (1988). Classroom discourse: The language of teaching and learning. Portsmouth, NH: Heinemann.
ביבליוגרפיה
1. אל-סעדאווי, נ. (2002). אישה בנקודת האפס. תל אביב: גוונים.
2. אפל, מ. (1990). על ניתוח ההגמוניה. חינוך החשיבה 13, אפריל, 1999, עמ' 45-57.
3. ג'ובראן, ח. ג'. (1975). הנביא. תל אביב: תמוז
4. גורדון, ד. (עורך). מקצועות הלימוד במבחן הזמן: חלופותלהוראה הקונבנציונלית בבית הספר. ירושלים: הוצאת מכון ון-ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד.
6. גרין. מ. (1973). עשייה פילוסופית ובניית עולם: על מהותה וייעודה של הפילוסופיה החינוכית. בתוך, אלוני, נ. (עורך). (2005). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית. תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד.
8. וייס, ר. (2003). תרבות של איכפתיות במוסדות חינוך.תדפיס, מכללת סמינר הקיבוצים.
9. טאובר, צ. (2005). פילוסופיה של החינוך: ניסיון להגדרה. בתוך, אלוני, נ. (עורך). (2005). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית. תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד.
11. לם, צ. (1973).ההגיונות הסותרים בהוראה. ספרייתהפועלים.
12. פיטרס, ר. (1966). על פילוסופיה וחינוך: קריטריונים לעשייה חינוכית. בתוך, אלוני, נ. (עורך). (2005). כל שצריך להיות אדם: מסע בפילוסופיה חינוכית. תל אביב: מכון מופ"ת והקיבוץ המאוחד.
13. קון, ת. (1977) המבנה שלמהפכות מדעיות. מוסד ביאליק.
14. שוואב, ג'. (1978). מדע, קוריקולום וחינוך ליברלי. שיקאגו: אוניברסיטת שיקאגו.
1. Cazden, C. B. (1988). Classroom discourse: The language of teaching and learning. Portsmouth, NH: Heinemann.