משרד החינוך - הממונה על שוויון בין המינים- המרכז לפדגוגיה ביקורתית תכנית לשוויון בין המינים לגיל הרך,
כתיבה: חגית גור, רלה מזלי עריכה גליה לוי זלמנסון
על פי העמדה הפמיניסטית, כל מחקר מדעי, כל תכנית לימודים, וכל הרצאה מגלמים נקודת מבט אישית של הכותבת או הכותב. תכנית זו נכתבת מתוך קבלת עמדה זו. כל תוכנית מהוה תוצר של נסיבות החיים והאמונות הספציפיות של היוצרת או היוצר. למרות שבהרבה מחקרים וחיבורים מקובל שלא לחשוף את נקודת המוצא האישית, אנו מאמינות, כמו חוקרות פמיניסטיות רבות, שהיא תמיד קיימת. על פי תפיסה זו, הדרך היחידה להתקרב לאובייקטיבית מדעית בהצגת טעונים, היא לחשוף בגלוי את נקודת המבט, "לשים אותה על השולחן" ולהעמיד אותה לדיון יחד עם הטעונים עצמם. מחקרים רבים כיום, בתחומי דעת שונים ומגוונים, נערכים מתוך גישה זו. לכן כתבנו את התוכנית בשמינו, הכותבות, כמכלול של עמדות ודעות, ולא כאוסף "עובדות ידועות" שהן כביכול מוכחות ולא עומדות לויכוח.במהלך השנים, גיבשנו נקודת תצפית של לימוד הנושא ועיסוק בו, על סמך קריאה רבה, מחקרים שהכרנו, והתנסות מעשית ממושכת בגיל הרך. עם זאת, לא הצבנו את עמדותינו בתור סמכות שאין עליה עוררין, אלא כעמדה משותפת לשתי כותבות בשר ודם שכל גננת וכל קוראת של התכנית זכאית וצריכה לבחון אותה בחינה ביקורתית, על פי העמדה והידע שלה עצמה. לכן נפתח בהצגת חלק מהתפיסות שהנחו את כתיבת התכנית.
אנחנו רואות בחלוקת התפקידים בין נשים וגברים, בנות ובנים, חלוקה של תפקידים נלמדים שהם תוצאה של תהליכי חיברות. אנו מאמינות שתפקידים אלו ניתנים לשינוי ועיצוב מחדש, במטרה להגיע לחלוקה יותר צודקת של עבודה ומשאבים בין נשים וגברים.
אנחנו דוחות את התפיסה שעל פיה הבדלים חברתיים בין בנים לבנות ובין נשים לגברים נובעים ישירות ובהכרח מתוך ההבדלים הביולוגיים בין המינים. תפיסה זו מצדיקה את מעמדן הנמוך של נשים בחברה על יסוד העובדות הביולוגיות של מחזור, הריון ולידה, ומייחסת את העובדה שרוב עבודת הטיפול בילדים נעשית בידי נשים, לאינסטינקט ביולוגי. התוכנית הנוכחית מבוססת על העמדה שזו תפיסה מוטעית. היא מבוססת על תפיסה שחינוך לשוויון בין המינים יכול להשפיע על השינוי בחלוקת הכוח והמשאבים בחברה וגם בחלוקת התפקידים במשפחה, בדאגה ובטיפול בילדים. המהפכה הפמיניסטית והישגיה
בעינינו ובעיני חוקרות וחוקרים רבים, המהפכה הפמיניסטית היא אחת המהפכות החשובות בתקופתנו. זו מהפכה שהתרחשה ומתרחשת בלי אלימות מצד הנשים המובילות אותה. הכלי העיקרי שלה מאז ומתמיד היה חינוך. דרך תהליכי לימוד ושינוי, היא משפיעה על החיים של כולנו. אין אישה שלא יוצאת נשכרת ממנה, גם אם היא לא רואה את עצמה כפמיניסטית. אורח החיים של כולנו מושפע מן המהפכה הזאת שלצערנו אנחנו לא לומדות עליה ועל הנשים הגיבורות שעמדו בראשה.
בין ההישגים שלה היא מונה את זכות ההצבעה לנשים כמעט בכל מדינות העולם, הזכות לצאת לעבוד וללמוד, הזכות לבחור להשתמש באמצעי מניעה ברוב ארצות העולם, הזכות להיות בעלות רכוש, הזכות למשמורת על הילדים, הכרה הולכת ומתרחבת בעובדה שאלימות פיזית ומינית נגד נשים פוגעת בחברה כולה, ומהוה מנגנון חברתי לשליטה של גברים בנשים, ולא רק מעשה פרטי של פושע. כל התוצאות האלה של המהפכה הפמיניסטית משפיעות ישירות על חיי היום יום של כל אחת מאתנו. ההשוואה של חיי כל אישה לחיים של סבתה מראה בבירור את מידת השוויון והחרות שאנחנו נהנות בתקופתנו לעומת העבר. המהפכה הפמיניסטית האישית
למרות הישגי המהפכה הפמיניסטית , כל אחת גם מתמודדת במהלך חייה עם הצורך לשחזר מחדש חלק ממהלך המהפכה, בתודעה שלה, בעמדות שלה הפרטיות, בסביבתה הקרובה. התבוננות בנושאים של שוויון ואי שוויון נשים בחברה, היא לעיתים קרובות קשה ומכאיבה שכן היא נוגעת לנו באופן אישי ומעשי. התבוננות כזאת כרוכה בתהליך של בדיקה ושינוי שנוגעים לרגשות, ליחסים אישיים, לקשרי משפחה בעבר ובהווה. לעיתים קרובות נגיעה בנושאים אלו מעוררת תחושות חזקות וסערה רגשית.
כולנו מתחנכות בתוך תרבויות שמשמרות עדיין אי שוויון עמוק בין גברים ונשים, וזאת למרות הישגי המהפכה הפמיניסטית. מאחר והתחנכנו וגדלנו בתרבויות אלו, האי שוויון הזה נראה לנו לעיתים טבעי והכרחי. אנחנו עצמנו פועלות לפעמים בניגוד לאינטרסים שלנו, ומקבלות כמובן מאליו סדר חברתי שפוגע בנו. סדר חברתי וקריאת מציאות ביקורתית
תרבויות המשמרות אי שוויון בין גברים ונשים,יוצרות אוירה ששוללת אפשרויות אחרות ומעמידות את הסדר החברתי הקיים שבו יש חלוקה מגדרית ברורה כ"סדר העולם" טבעי, סדר שלא נוצר בידי בני אדם ואינו משרת אף אחד. אנחנו מחונכות , להאמין שנישואים הם המפתח לאושר, למרות החוויות של נשים רבות שאומרות אחרת. אנחנו מתחנכות לשאוף למראה נשי בלתי מושג, ופועלות על הגוף והתודעה שלנו בניסיון לעצב אותם על פי אידיאל חברתי בלתי אפשרי. אנחנו מחונכות להאמין שעוני הוא תופעה חברתית בלתי נמנעת טבעית ונורמלית, לא מעשה ידי אדם שניתן לשינוי. אנחנו מחונכות להאמין שסדר העולם הטבעי הוא כזה שבו יש אנשים ברי מזל שנולדו, חכמים, יפים, עשירים ובריאים, ויש כאלה שהם "מוכי גורל" שאינם כאלה. המבט הפמיניסטי חולק על הנחות יסוד אלו. הוא רואה בחלוקות החברתיות ה ”טבעיות" לכאורה, סדר חברתי נלמד. המבט הפמיניסטי מציע גישה נלמדת ואקטיבית, שבה ניתן לשבור את ההרגל של ראית החלוקות המגדריות כטבעיות ולפתח רגישויות לייצוג של כל האוכולוסיות מוחלשות בשיח החינוכי. נקיטת מבט כזה נלמד בדרכים המתוארות בתיאוריות של פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית, העוסקות בחינוך שמשחרר מתבניות דיכוי והשתקה. פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית רואה בחינוך מכל הסוגים כחינוך המלמד ראיית מציאות מסויימת שאותה המתחנכים מקבלים כטבעית ומובנת מאליה. חינוך המלמד קבלה של המציאות הקיימת, משרת כמעט תמיד את הקבוצות השולטות ומנסה למנוע מקבוצות מקופחות לפעול לשינוי. חינוך משחרר, לעומתו, הוא חינוך שמלמד ומאפשר מבט ביקורתי, תוך כדי הכלת הסיפורים המושתקים של קבוצות שוליים בחברה. זה חינוך המכוון ליצור שינוי תודעה המוביל לפעולה למען שינוי חברתי וצדק חברתי. התפיסה הפמיניסטית בה אנו מאמינות, והתפיסה החינוכית התואמת אותה מנסה לפתח רגישויות לכל סוגי האפליה בחברה, לכל סוגי אי השוויון והעדר צדק חברתי. דיאלוג ואי שוויון
החינוך לשוויון, מוביל לנקודת ההנחה ממנה אנו יוצאות כי יש לשוחח בגלוי עם הילדים והילדות על אי השוויון בחברה. ילדים וילדות חיים בתנאים של אי שוויון, חווים אותם ונושאים בתוצאות. ילדים וילדות מכירים את מציאות אי השוויון בין המינים בפועל, ומפנימים את הכללים שלה, גם אם הם לא יודעים לתאר אותם. למשל, בנות מנועות ברוב המקרים ממשחק כדורגל. על בנים מגיל מסויים חל איסור חברתי לבכות והם נדרשים להבליג על כאב ועל פגיעה. לפי תפיסתנו, שינוי המציאות בידי א/נשים מחייב קודם הכרה של המציאות. הכלי של המשגה מילולית הוא כלי מאד חזק בפיתוח תודעה ובהכרת המציאות. לכן חשוב, לדעתנו, לעשות בו שימוש. חשוב לעודד וללמד ניתוח נאמן של המציאות על הצדדים הבעייתיים והקשים שלה. ניסיון להכיר לילדים רק צדדים חיוביים ונעימים של העולם מונעת מהם למעשה פיתוח של כלים חשובים להתמודדות עם המציאות.
במידה מסויימת, התכנית מתמקדת יותר בבנות מאשר בבנים. במציאות החברתית הקיימת בנות מושתקות יחסית ומידת החופש שלהן מצומצמת יותר משל הבנים. הן מוצבות בחברה במקום פחות חשוב. התכנית מעודדת ניסיון למעין אפליה מתקנת, ומציעה להקדיש חלק משמעותי מתשומת הלב לשינוי מקומן של בנות ונשים בחברה. היא לא מנסה להקפיד על איזון או להקדיש מקום זהה לנושאים של בנות ולנושאים של בנים. תפיסתנו היא שחשוב לנסות לאזן את המציאות הלא מאוזנת. עם זאת חינוך לשוויון בין המינים כולל כמובן גם עבודה עם בנים והשפעה על תפיסותיהם.
- התכנית בנויה מיחידות עצמאיות שניתן להשתמש בכל אחת מהן לפי בחירה, ולחבר ביניהן לפי צרכי הגננת, טעמה, נטיותיה והבנתה. - נמנענו מהכבדה על רצף הקריאה במראי מקום מפוזרים. ריכזנו את רשימת המקורות בעברית שנוגעת לכל פרק בסעיף נפרד בתוך הפרק. - חלקים מהתכנית כתובים בלשון נקבה. רוב תכניות הלימודים משתמשות בלשון זכר, תוך מחיקה מעשית של העובדה שחמישים אחוז מאוכלוסיית התלמידים והתלמידות הן בנות. התכנית מופנית לגננות, ציבור שלמעלה מ-90 אחוז ממנו הן נשים. לכן אנו פונות אליכן בלשון נקבה. נראה לנו חשוב להכיר במפורש בעובדה שהחינוך בארץ, ובמיוחד בגיל הרך, הוא עבודה הנעשית ברובה בידי נשים. בעובדה זו טמונה לא מעט עוצמה. היא מגלמת סיכוי לשינויים עמוקים, כפי שאמנם הושגו ומושגים עדיין במהפכה הפמיניסטית. ראינו חשיבות לתת לכל אלה ניראות ברורה בשפה, ולערער על הרגל המחיקה הלשונית והתודעתית של בנות ונשים. אבל ההרגל הזה עיקש מאוד. הוא גורם לכך ששימוש תכוף יחסית בלשון נקבה נשמע להרבה א/נשים מאוד מוזר, אפילו מרגיז ומקומם. מצד שני, תוך כדי קריאה הוא יכול להפוך פחות זר בהדרגה, יותר מוכר וידידותי. אנחנו רואות בשנוי כזה, אפילו אם הוא חלקי, תשתית לתהליך השינוי שהתכנית כולה מציעה.
- התכנית מיועדת לשימוש בעקבות השתלמות קבוצתית בנושא. ברוב המקרים, קשה מאד לטפל בדילמות המועלות בתוכנית ללא הכנה והכשרה, ולא מומלץ לעשות זאת. חשוב שיהיה מקום לשוחח על רגשות שונים שנושאי התכנית עשויים לעורר, לשמוע דעות שונות בהנחיה מיומנת, לבנות ידע אישי בנושאי התכנית לקראת תהליך בניית השינוי בגן. חשוב לדעתנו לנהל את תהליך השינוי הזה תוך עבודה בקבוצה תומכת של גננות אחרות, ולא להתמודד אתו לבד. אחד המאפיינים הבעייתיים של עבודת הגננת היא הבדידות שהיא נתונה בה לפעמים בעיקר תוך טפול בנושאים טעונים. אחת הדרכים לפתור זאת היא יצירת קבוצת תמיכה של גננות נוספות שעוסקות בתחום. זו אחת ממטרות ההשתלמות, ואחת מדרכי הלמידה החשובות בתהליך העבודה הפמיניסטי. לכן השתלמות כזאת היא מרכזית ליישום התוכנית.
הקדמה סביבה חינוכית: מרחב הגן, מרחב החצר ספרות ילדים חגים שפה דימוי הגוף פרסומות עבודה עם הורים כשאגדל אהיה