משרד החינוך - הממונה על שוויון בין המינים- המרכז לפדגוגיה ביקורתית תכנית לשוויון בין המינים לגיל הרך
כתיבה: חגית גור, רלה מזלי עריכה גליה לוי זלמנסון
לספרות הילדים בגן הילדים יש מקום מרכזי ביותר בחיי היומיום. הילדים פוגשים בספרות במפגש הבוקר, בפינת הספר, בחגים ובטקסים, בשירים, בנושאים הנלמדים בגן וכו'. ספרות ילדים בדומה לספרות המבוגרים ומוצרי תרבות בכלל, משקפת את המבנה החברתי והנורמות הרווחות. לכן כמעט מובן מאליו הוא כי ספרות הילדים מציגה תמונת עולם שיש בה הטיה מגדרית. הטיה מגדרית זו הופכת לחלק מתהליך הסוציליזציה שלספרות יש בו חלק משמעותי. הסוציליזציה מתקיימת באמצעות מגוון דרכים: תוכן, צורה, בניית מיתוסים וכו'. כדי לשנות את תהליך הסוציאליזציה נדרשת עבודה חינוכית המתייחסת לכל מגוון הדרכים. בכך עוסק פרק זה. הטיות מגדריות בספרות ילדים: • דמויות - בספרי הילדים מופיעות יותר דמויות של בנים וגברים מאשר דמויות של בנות ונשים ויותר גיבורים של ספורים ושירים הם בנים/גברים. • מקצועות ותפקידים - דמויות של גברים ובנים מוצגות עם מגוון רחב של מקצועות ותפקידים, ודמויות נשים ובנות מוצגות במגוון מצומצם ומסורתי. הנשים/בנות מופיעות כאחיות, מורות, עקרות בית. הן מבשלות, מכבסות, תולות, שוטפות רצפה, מגהצות, סורגות, תופרות, מטפלות בילדים ועוזרות לבני הבית. הבנים/גברים מופיעים כאנשי צבא, טייסים, חקלאים, מהנדסים, נהגים, מורים, רופאים, וכד'. החלוקה היא חלוקה מסורתית ברוב המקרים. • תכונות - הבנים מוצגים במגוון רחב של תכונות. הם מסתדרים היטב עם בעיות העולם הרחב בהם הם נתקלים, הם מוצאים פתרונות יצירתיים לבעיות השונות שהמפגש הזה מזמן. הם אמיצים, נועזים שובבים, החלטיים. הם דמויות פעילות שמשפיעות על העולם ונמצאות בשליטה. דמויות של נשים ובנות מוצגות בדרך כלל כחד-ממידיות, הן יפות דאגניות והססניות, הן רגישות ורגשניות, הן זקוקות להגנה, שואלות שאלות, ממלאות פקודות, ולא עצמאיות .
• הורות - גברים ונשים בסיפורי הילדים מוצגים באופן שונה גם לגבי ההורות שלהם. הנשים מזוהות עם האמהות, רובן אמהו ומי שאינה אם משתמע מן הפעילויות שהיא עוסקת בהן שהיא בוודאי אם. כאם היא דאגנית, מחנכת, מטפלת,, נוזפת, מחבקת, מעודדת. הגברים לעומת זאת, אינם מזוהים עם האבהות. הם מוצגים במנותק מאבהות. אך כשהם מופיעים כאבות הם מקור לכוח וביטחון למשפחה, הם חכמים, פותרים בעיות ונהנים לשחק עם ילדיהם. האבות מוצגים כבעלי מקצוע, תכונות אישיות ואופי משלהם. • זקנה - דמויות גברים ונשים שונות זו מזה גם בעת הזקנה. ספרי ילדים מציגים את הזקן הטוב החכם והנבון לעומתו הזקנה שהיא מכשפה רעה או סבתא. • איורים - ניתוח של האיורים בספרי הילדים מראה שהמסר הויזואלי אף הוא מעביר את אותם מסרים מיננים וסטראוטיפים. הגברים קוראים עיתון ומעשנים, הם בעלי מקצועות מגוונים ונראים במרחב שמחוץ לבית, בשדה, במקום עבודה וכד'. הנשים מאויירות במרחב הבית, במסגרת המשפחה, הן מנקות רוחצות מגישות אוכל מחבקות ומשכיבות לישון. הילדות באיורים לבושות שמלות ורודות אדומות ועוזרות לאימא. הן משחקות בבובות בחדר הורוד שלהן. בנים לעומת זאת פעילים משחקים בכדורים, אופנים מכוניות ובמשחקי ספורט. האיורים מחזקים את ההטיות המגדריות הקיימת בטקסט. • אגדות - הדגם הבסיסי של סיפורי האגדות שומר על מובחנות קבועה בין המינים. האישה היא סבילה, חסרת אונים, כנועה וצייתנית, היא כמובן יפה ואינה מסוגלת לחשוב על פתרון אחר מאשר לחכות לגבר שיציל אותה ממצוקה ויתחתן אתה. הגבר לעומתה, הוא אמיץ ומתגבר על כל המכשולים כדי לשאת לאישה את האישה היפה. היא פרס לגבריותו וגבורתו. נשים חזקות ועצמאיות באגדות הן רעות ומרושעות וסופן מר. האגדות משמרות את עליונות הגבר וכניעותה של האשה
ספרות זאת היא מבין המרכיבים הגורמים לילדות ולילדים לראות עולם שבו חלוקת מגדר סטריאוטיפית נתפסת כמציאות טבעית, נתונה, מובנת מאליה, שאין לה תחליף. ספרים משמשים כמכשיר סוציאליזציה להעברת מסרים של התרבות. הם לא רק משקפים מציאות אלא גם יוצרים מציאות. ילדים בגיל הרך מושפעים מאד תרבותית ממגוון של דברים וביניהם סיפורי ילדים. ילדים וילדות לעיתים קרובות אינם מבחינים באופן מובהק בין מציאות לדמיון והם תופסים את הסיפורים כאמיתות. הם מפנימים את עולם המושגים שהסיפורים מציגים להם. ילדים נקשרים לדמויות בספרי הילדים וחשים הזדהות אתם. הם גם לעיתים קרובות מחקים דמויות בספרים ושואפים להדמות להם. העמדתה של הבת/אישה כדמות נחותה לגבר/בן עלול ליצור דימוי עצמי שלילי אצל בנות וחיקוי של פסיביות צייתנות וקונפורמיות. ספרי הילדים יוצרים סוציאליזציה של בנות להיות יפות שתקניות שבריריות ורכות השואפות להיות כלות ואמהות. לערכים ועמדות המוצגים בספרים יש לכן משמעות רבה. המסרים המיננים בספרי הילדים לעיתים קרובות סמויים אף מעיניהם של הגננת וההורים. כך יש להם כוח רב להשפיע. מודעות הקוראים ל"מניפולציה" שנעשית עליהם בעזרת הטקסט הספרתי מאפשרת דחייה של מסרים ערכיים לא רצויים. כאשר המסרים סמויים הילד או הילדה יכולים להפנים אותם ללא הבחנה. חשיפתם מאפשרת ביקורת וסינון של מה שאינו מתאים.
חשוב לטפח אצל הילדים והילדות תפיסה ביקורתית לגבי הקיים בספרות ילדים בדרך כלל. חשוב לחשוף אותם לאלטרנטיבות אחרות, דרך ז'אנר ספרותי חדש שהולך ומתפתח. חשוב להשתמש בספרות ילדים כדי לטפח תפיסה ביקורתית של הילדות לגבי הקיים במציאות בנושא של חוסר שוויון בין המינים, ופיתוח עמדה ערכית עקרונית שדוגלת בשוויון. חשוב לעמת את חווית המציאות של הילדים עם המציאות שמציגים ספרי ילדים, כדי לאפשר את מגע עם תפקיד הספרות כבונה אמונות ותפיסת מציאות.
1. פיתוח חשיבה ביקורתית לגבי אופן הצגת דמות האישה ודמות הגבר בספרות ילדים. 2. ערעור היסודות הסטריאוטיפיים המשמשים לאפיון נשים וגברים בספורים המוכרים לילדים. 3. הפגשת הילדים עם מודלים חדשים לחיקוי. 4. גיבוש תדמית חדשה לדמות האישה – חכמה יוזמת ואסרטיבית. 5. גיבוש תדמית חדשה לגבר – משתף, רך, קשוב. 6. רוב הסיפורים והשירים, ניתן להופכם לנושא הקשור בתחום השוויון בין המינים. 7. ההמלצות המעשיות בחלקן דומות ואף חופפות במידת מה. דבר זה נועד כדי שכל גננת תוכל לבחור את המתאים לגן ולילדים שלה, וכדי ליצור אפשרויות רבות להתמודדות עם הנושא ולא עבודה ממוקדת ביום, שבוע או שעה מסוימת. 8. בכל ספריה נתונה הנמצאת בגן, גם אם רוב הספרים בה משקפים תפישות מסורתיות של שוויון בין המינים, ניתן ליצור עבודה לשינוי תודעה.
• חקר הספרות הנמצאת בגן מטרת הפעילות: הכרת המציאות בספרות הילדים הנמצאת בגן ופיתוח ראיה ביקורתית לגביה. ביצוע הפעילות: הגננת עם קבוצת ילדים יבדקו בספרית הגן כמה מהגיבורים הם בנים וכמה בנות. הם יבדקו באילו משחקים בספרים משחקים הבנים ובאילו הבנות. הם יבדקו מהם המקצועות של אבות ואמהות, נשים וגברים בספורים. הגננת יכולה להכין טבלאות ולכתוב עבורם את התוצאות. ניתן להציג את התוצרים גם באמצעות ציורים ותמונות גזורות מעיתונים לאחר עשיית המחקר, תתקיים שיחה שבה יישאלו שאלות כמו : האם זה דומה למה שאתם מכירים? במה זה דומה ובמה זה שונה? למה זה ככה? האם זה צריך להיות ככה? איך זה יכול להיות אחרת?
• השוואת גרסאות מטרת הפעילות: פתוח ההסתכלות הביקורתית ותפיסת הספרות כיצירה. בצוע הפעילות: הפעילות משווה בין שתי גרסאות של ספור מוכר. לדוגמא: כפה אדומה. קיימות גרסאות רבות לכפה אדומה וכדאי לבחור בספור אחד שהוא הספור של האחים גרים, המסורתי בו כפה אדומה פסיבית והצייד מצית את המצב. יש גרסאות אחרות הנמצאות בספריות ציבוריות ובמכללות. ( רשימה מתוכה ניתן לבחור – בהמשך.) , בהן כפה אדומה יותר אקטיבית ומתמודדת עם המצב. הגננת מקריאה לילדים את שני הספורים, האחד אחרי השני. ניתן להקריא גם קטעים מקבילים מהספורים ולא את הספור כולו. מתקיימת שיחה על ההשוואה בין שני הספורים. את מי הם יותר אוהבים? מה מאפיין את כפה אדומה בכל אחד מהספורים? ספורים לפעילות: ספור פרודי על סינדרלה מאת ג'ון גארדנר
• שכתוב ספרים וספורים מטרת הפעילות: יצירת תחושה כי השינוי הוא אפשרי, ונתינת כלים למימושו. ביצוע הפעילות: הגננת תקריא ספור בו הבנות הן דמויות נחותות או שוליות, והילדים יהפכו את הבנות לגבורות של הספור. לדוגמא: בספור בו ילדה נעלבת, בוכה ומוותרת, הילדה אמנם תיעלב ותבכה, אך תלמד להביע את רגשותיה ולעמוד על שלה מבלי לוותר. בספור בו הילדה או האישה לא משיגה משהו כי אין לה כוח פיסי, הילדה או האישה יתאמנו כדי להתחזק, או יאספו אתם קבוצה של חברים וחברות שיעזרו להם.
• הקראת אגדות חדשות
מטרת הפעילות: יצירת סכמה חדשה מעצימה על תבנית מוכרת. ביצוע הפעילות: הגננת תקריא בגן אגדות חדשות, בהן הנשים הן גבורות וחכמות. ( רשימה של אגדות מסוג זה בהמשך). ספורים לפעילות: ספור "כבר לא אגדה" מאת גאולה אלמוג בתוך נסיכה על סוס של מירי ברוך.
• היפוך דמויות ותפקידים
מטרת הפעילות: בחינה של התנהגויות של בנים ובנות במצבים שונים, ומתן לגיטימציה לשונות מבלי לפגוע במעמד. ביצוע הפעילות: הגננת תקרא אגדות וסיפורים בהם הבנים או הבנות הם גיבורים וגבורות מובהקים כגון: סינדרלה, הנסיך בשלגיה וכו'. סינדרלה תהפוך לסינדרל ואז מה יהיה הספור שלו, הנסיך יהפוך לנסיכה ואז מה יהיה הספור שלה, וכו'. האימא החורגת בשלגיה, היא חייבת להיות רעה או שיש עוד אפשרויות? ספורים לפעילות: בובה לארז ש.ב. מאיר, אבא אופה עוגה סודית קרייש דוד, בילבי , השיר "ילד לובש שמלה" רנה בן שחר, אגדה חדשה גיל הראבן קצור הורסיה, הנסיכה שלבשה שקית נייר של רוברט מונש.
• אירועים מתוך ספרים
מטרת הפעילות: לקשר בין הספרות אתה הילדים נפגשים לבין חיי היומיום שלהם. ביצוע הפעילות: הגננת תקריא אירועים מתוך ספורים שהילדים מכירים, והילדים יחשבו, מה ניתן לעשות באירוע כזה, במה זה דומה ושונה למה שקורה בגן שלהם, איך אפשר לעשות אחרת. לדוגמא: בספר: 'יפעת לא רוצה להיות בת' מאת נירה הראל, הדר רוצה להיות בן כדי שאבא ייקח אותה לחוגים של בנים, ענבל רוצה להיות בן כדי שהבנים ישתפו אותה במשחק כדורגל, הבנים לא משתפים אותה כי הם טוענים שהיא לא יודעת לשחק. ענבל אומרת להם כי אם היא אף פעם לא משחקת מאיפה שהיא תדע לשחק.
• קריאה ביקורתית של ספרות קיימת
מטרת הפעילות: יצירת זווית ראיה שונה וביקורתית על ספרות קיימת. ביצוע הפעילות: הגננת תקריא שירים וספורים ידועים כמו: 'דני גיבור'. השאלות לדיון הן: למה לדני אסור לבכות כשהוא עצוב, למה מי שבוכה הוא תינוק. דוגמא נוספת: כוס תה לאימא- כל אורח שמגיע, אימא נותנת לו את כוס התה שלה. האם הילד שבא ממשחק הכדורגל , יותר חשוב שיקבל כוס תה מאימא שעבדה כל היום? ספורים לפעילות ביקורתית: היום יום האם, דן אלמגור, אבא עושה בושות, מאיר שלו..
• המצאת עלילה וסוף בספור ,בציור ובהצגה. מטרת הפעילות: לתת את התחושה שניתן לשנות ספורים, ומצבים גם אם הסוף נראה ידוע מראש. ביצוע הפעילות: הגננת תקריא ספור או שיר ידוע, תעצור בצמתים שונים ותאפשר לילדים להמציא ולדמיין את ההמשך. לדוגמא: סיפור שלגיה, עצירה ואפשרות לתת לילדים ליעץ לשלגיה מה לעשות במצבים אליהם נקלעה: למי יכלה לפנות כשגורשה? (ילדים אומרים למלך, למשטרה, לאבא שלה,) מה יכלה לעשות כשהייתה אצל הגמדים חוץ מלבשל להם? הנסיך התאהב בה כי הייתה יפה מה השקולים בבחירת בן/בת זוג? רק יופי? דוגמא נוספת: הצגת כפה אדומה על ידי שתי גננות (גננת ועובדת, או גננת ואם או אב), עצירה בשלב של כפה אדומה מגיעה לבית של סבתא ורואה את הזאב מחופש לסבתא: השחקנית של כפה אדומה פונה אל הילדים ואומרת להם: "הזאב הטפש חושב שאני לא מבחינה בינו לבין סבתא שלי, איך אני אסדר אותו עכשיו מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות? " הילדים נותנים עצות. כפה אדומה בוחרת אחת העצות היותר אטרקטיביות והספור נגמר לפי העצה של הילדים.
• כתיבת מכתבים וציור ציורים
מטרת הפעילות: לפתח יכולת הבעה ומודעות להשמעת קול של הילדים במצבים שונים. ביצוע הפעילות: הילדים יכתבו מכתבים או יצירו בשם הדמויות בספרים כגון: הילדה שלא רוצים לשתף אותה במשחק, הנסיכה שמחכה לנסיך החלומות, המלך שצריך לצאת למלחמה וכו'. ניתן גם שהילדים יכתבו אל הדמויות, ויביעו את דעתם והרגשותיהם אל מול מצבם.
• דמויות דמיוניות
מטרת הפעילות: ליצור דמויות בעלות עוצמה ומשמעות המבנות התייחסות רגשית לערכים של שוויון. ביצוע הפעילות: הגננת עם הילדים ימציאו דמויות בעלות עוצמה כמו: פיית השוויון בין בנים ובנות, קוסם ההופך חלש וחלשה לחזק וחזקה וכו'. לדמויות אלו ניתן לבנות בגן, סביבה, ספור, ונקודות התייחסות במשך יום הפעילות.
כתיבת ספורים חדשים מטרת הפעילות: פתוח יצירתיות ויכולת ליישם ערכים של שוויון בין בנים ובנות בפעולה יומיומית כמו ספור ספורים. ביצוע הפעילות: כתיבת הסיפורים החדשים תעשה בהנחיית הגננת תוך שהיא כותבת את הטקסט. הכתיבה תעשה תוך שאילת שאלות מנחות כגון: מי הגבורה של הספור, איך עושים שיהיה צדק לכל הדמויות בספור, האם הבנות בספור יכולות לשחק במשחקים של בנים וההפך, למי מותר לבכות, מי בתפקיד הרופא/ה, מי מכין תא האוכל בבית וכו'. הדגש הוא על כתיבת סיפורים בהם הדמויות של הבנות הן עם כוח, מעוף וחשיבה.
אברהמי עינת, יהודית, היא והוא בכיתה, מודן, תל אביב 1989. איתן מרים, מלחמת המינים בספרות, נעמת 162, 1994. אריאל, מירה, "למה מחנכת ספרות ילדים", "סיפורי סבא" נגה 7, 1983. אריאל, מירה "תכירו את אשתו" נגה 10, .1985 ברוך מירי, ספרות פמיניסטית לילדים ספרות ילדים ונוער ג-ד סגן, נאוה (עורכת) (1995). מצא מין את שויונו: מקראה לעובדי הוראה. ירושלים: משרד החינוךוהתרבות מלר, צופיה, "השתקפות סטריאוטיפים מיננים בספרי לימוד בחינוך" החינוך וסביבו, י"ג עמ' 86-100, מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב, 1991.