משרד החינוך - הממונה על שוויון בין המינים - המרכז לפדגוגיה ביקורתית תכנית לשוויון בין המינים לגיל הרך
כתיבה: חגית גור, רלה מזלי עריכה גליה לוי זלמנסון
שבת, במסורת היהודית, הוא יום רוחני שנוצר במהלך בריאת העולם. לאחר ששת ימי הבריאה החומרית, נקבע יום מנוחה המוקדש להיבטים רוחניים. זהו זמן שבו האדם יכול/ה לנוח ולהתרכז בעצמו/ה בנפשו/ה. שבת הוא יום מנוחה ובקידוש מוזכר שזהו יום "זכר ליציאת מצרים". במצרים היו היהודים עבדים נאסר עליהם לנוח אף לא יום אחד בשבוע, ואילו אנו מקדשים את יום השבת כיום מנוחה כל שבוע. יציאת מצרים היא הברית בין הקב"ה לישראל. בנוסף לכך השבת הוא יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל על פי חוק. כל משפחה יהודית בישראל מציינת את השבת בדרך כלשהיא. מנהג הדלקת הנרות המסורתי, מציין את המעבר מחול לקודש. במנהג זה קיים גם מרכיב המוכר לנו מתרבויות אחרות והוא המוטיב של גירוש החושך. על פי היהדות, חובת הדלקת הנרות והקידוש חלה על האישה ועל הגבר. שני בני הזוג צריכים וחייבים בהדלקת הנרות ואין זה משנה מי מדליק אותם בפועל. נהוג שאת הקידוש עושה הגבר, אך חובה בקידוש חלה גם על האישה. השבת הוא יום מנוחה שמשפחות חילוניות מגוונות ושונות, מבלות בדרכים רבות, אחרות מהדרך המסורתית. משפחות רבות מפתחות להן מסורות משלהן המאפיינות את המשפחה. יש משפחות שנוהגות לאחד את המשפחה המורחבת בארוחה של ערב שבת או בארוחת צהרים בשבת עצמה, יש כאלה שמטיילות בשבתות, יש משפחות שנוהגות ללכת בקיץ לבריכה או לים. ילדים בגיל הרך חווים את חווית הייחודיות של השבת בדרכים שונות ומגוונות. בתרבות החילונית קיימות דרכים רבות וכולן לגיטימיות, נכונות וטובות. חלוקת התפקידים במשפחות אחדות נשמרת גם בצורה החילונית/מודרנית שבה בוחרת המשפחה לחגוג, אך לעיתים השונות באה לידי ביטוי גם בחלוקות התפקידים. אבות מבשלים בשבת, מטפלים בילדים, דואגים ומארחים חברים ומעורבים בענייני המשפחה והבית.
ברוב הגנים חוגגים את השבת כל יום שישי בקבלת שבת. מדובר כאן בטקס שחוזר מדי שבוע והופך לשגרה מושרשת עמוק, ומובנת מאליה. הטיות מגדריות בטקס זה, לאור הרוטינה שבקיומו, חשובות במיוחד לזיהוי. • עוגה בקבלת השבת - מקובל להגיש לילדות ולילדים עוגה שהבקשה שקדמה לה היא: "תבקש או תבקשי מאימא שתאפה לנו עוגה." • הדלקת נרות וקידוש – יש גנים בהם באופן קבוע נהוג לבקש מילדה להדליק נרות ומילד לקדש. • אמא שבת ואבא שבת – ישנם גנים בהם ממנים ילדה כאמא שבת, וילד כאבא שבת, תוך הדגשה מובלעת של החשיבות של חלוקת המגדר. • אלבומי שבת - ישנם גנים בהם הילדים עושים אלבום ורוד ל"אמא שבת" (ילדה שנבחרה לתפקיד זה בחגיגת בקבלת השבת) ואלבום כחול ל"אבא שבת" (ילד שנבחר לתפקיד זה בקבלת השבת). • ספורי השבת - רבים מסיפורי השבת הם סטריאוטיפים, לדוגמה, "חנה'לה ושמלת השבת", או סיפורים אחרים שמדגישים את הכנת השבת על ידי אמא שמבשלת מנקה וכד' .
• פיתוח רגישות לתפקידי מגדר בשבת וניסיון לגוון אותם. • מתן לגיטימציה לדרך שבה חוגגים את השבת במשפחות חילוניות. • יצירת מודעות לדרך שבה ספרות הילדים מציגה את הסטריאוטיפים של תפקידי המין ופיתוח חשיבה ביקורתית עליהם.
• שינוי - הוספה. הפחתה וארגון מחדש של בעלי התפקידים בקבלת השבת � מטרת הפעילות: מטרת הערוב והשינויים במספר הילדים, היא להסיט את הדגש מחלוקת המגדר החדה, ולהפחית מחשיבותה של חלוקת עבודה על פי מגדר סביב השבת. ביצוע הפעילות: ניתן לערוך קבלת שבת שבה הילדים "מקבלי ומקבלות השבת" הם לפעמים שתי בנות, לפעמים שני בנים, ולפעמים בן ובת. אפשר למנות שלושה או ארבעה מקבלות ומקבלי שבת, ולדאוג לתפקיד לכל אחת ואחד. אפשר שקבוצה גדולה של ילדים וילדות תכין את השבת תוך התנסות השיתוף פעולה מול משימה. הילדים ו/או הילדות מברכים על הנרות, מקדשים, מחלקים חלה, מכינים הצגה, שיר, מספרים ספור וכד'. • היפוך תפקידים � מטרת הפעילות: התנסות בחילופי תפקידים בטקס כפי שהוא נערך בדרך כלל, כדי לצמצם את החיבור שבין המין לתפקידים מסוימים, קבועים מראש.� ביצוע הפעילות: קבלת השבת תתקיים כנהוג בגן, להוציא את היפוך התפקידים. בן יעשה את תפקיד הבת ובת תעשה את תפקיד הבן. הבחירה יכולה להיעשות על ידי הילדים. ניתן ללוות את הבחירה בקביעת קריטריונים ( לפי סדר הא' ב', לפי ימי הולדת וכו'). בפעילות מסוג זו השוברת ציפיות והרגלים, עשויות לבא תגובות ביקורתיות של הילדים. חשוב לעודד אותם להסביר את עמדתם ולזהות את המקור להתנגדותם. ( "אמא היא בת ורק בנות מדליקות נרות", "ככה זה כל הזמן בגן", "כתוב בתורה שאמא צריכה להדליק נרות" , "בבית שלי רק אמא מדליקה נרות" ).
• . יצירת אלבום ל"מקבלי השבת" שאין לו זיהוי על פי מגדר מטרת הפעילות: התמודדות עם סטריאוטיפים מיגדריים בסיסיים ( ורוד לבנות, כחול לבנים לדוגמא). בצוע הפעילות: אלבום השבת יכול לכלול נושאים רלוונטיים לשבת שאינם תלויי מין, כמו: ציור של מה שאני אוהב/ת בשבת , מאכל שאני אוהב/ת לאכול בשבת , שיר שאני אוהב/ת לשיר בשבת, משהו שאני אוהב/ת ללבוש בשבת. אפשר לבקש בתורנות מכמה ילדות וילדים, להכין את האלבום עם ההורים במהלך השבוע, ואחר-כך לקרוא ולהראות אותו בקבלת השבת. • יצירת אלבום קבוצתי של שבת. מטרת הפעילות: התנסות בחלוקות עבודה שונות, כמו שיתוף פעולה קבוצתי, ומילוי תפקידים על פי בחירה. ביצוע הפעילות: הפעילות יכולה להתקיים במשך השבוע בגן על ידי קבוצה קטנה או על ידי יליד הגן כולם. הילדים מציירים מה אוכלים אצלם בשבת, איזה פעילויות אוהבת המשפחה שלהם לעשות בשבת, או מספרים לגננת שרושמת מה הם אמרו. אפשר לקבץ לאלבום את הציורים הסיפורים. תוך כדי הכנה שלו או תוך הסתכלות בו, אפשר לעורר שיחה ולהדגיש נקודות שקשורות בחלוקת עבודה מגדרית סביב השבת, תוך הערות חוזרות שככה מקובל בהרבה משפחות אבל זו לא הדרך היחידה.
חנה,לה ושמלת השבת • משנים את הסוף מטרת הפעילות: המחשת הסטריאוטיפ המינני הדורש מן הבנות להיות נקיות, עדינות ומטופחות.ערור חשיבה ביקורתית המתייחסת להעמדת ערכים זה מול זה.
ביצוע הפעילות: הפעילות מבוססת על הסיפור חנה'לה ושמלת השבת ומיועדת לילדים המכירים את הספור. בסיפור חנה'לה ושמלת השבת ישנם שני ערכים העומדים בקונפליקט: הערך של שמירת הניקיון הערך של עזרה לזקן. חנה'לה בוחרת בניקיון בפגישות שלה עם בעלי החיים ובעזרה בפגישה שלה עם הזקן, אך היא ממררת בבכי שכן להראות נקייה נראה לה חשוב לא פחות. בתמורה קרני הירח מצילות אותה ופותרות לה את הקונפליקט.
הפעילות היא ששתי גננות (גננת וסייעת, או גננת ואם) נכנסות לגן לבושות האחת בשמלה לבנה כמו חנהלה המקורית והשניה לבושה שמלה פרחונית. כל אחת מחזיקה את הספר "שמלת השבת של חנה'לה" וכל אחת טוענת שהיא היא ה"חנה'לה" האמיתית. יחד עם הילדים מחליטים שכל אחת תספר את סיפורה והילדים ישפטו.
ספור א' (השמלה הלבנה) מסופר תוך הקצנת מוטיב הניקיון ושמירה על השמלה הלבנה. בספור זה חנה'לה לא יכולה לעזור לזקן כי עליה להישאר נקייה (אי אפשר לסמוך על נסים היא אומרת). הילדים שמכירים הסיפור , מבינים את ההומור, וצוחקים.
ספור ב' (שמלה פרחונית) מסופר תוך הדגשת הנושא של ערך יחסי אנוש והבלטת מושג העזרה כערך חשוב ביותר. המספרת מדגישה את הרעיון שלא נורא להתלכלך, כי אפשר אחר כך לכבס. היא נותנת לכל בעלי החיים לגעת בה כי היא רוצה קשר חם אתם וכמובן עוזרת לזקן. בכל פעם שהשמלה הפרחונית קצת מתלכלכת, היא אומרת: לא נורא יש מכונת כביסה. הילדים שמכירים את הסיפור צוחקים.