משרד החינוך - הממונה על שוויון בין המינים         המרכז לפדגוגיה ביקורתית                  
תכנית לשוויון בין המינים לגיל הרך

 חגים וחגיגות

כתיבה: חגית גור, רלה מזלי
עריכה גליה לוי זלמנסון

חגים, טקסים וחגיגות  הם חלק חשוב, משמעותי  ומשפיע בחיי החברה, המשפחה וכמובן הגן. הם מייצגים תרבות ויוצרים תרבות, מבנים לכידות, ומשקפים במידה רבה היסטוריה ומסורת.
בילדותנו כולנו הפנמנו באמצעות החגים מסרים הקשורים לשייכות התרבותית והלאומית שלנו, ולמיקום שלנו בחברה. המסרים שהפנמנו – גלויים וסמויים – תרמו לעיצוב תפיסת העולם שלנו. עם השתנות הזמנים והתרבות, חשוב לברר מהם מסרים אלו, בעיקר הסמויים שבהם, והאם הם תואמים את השקפת עולמנו, או את  עולמנו כפי שהיינו רוצים שיראה.
רוב החגים הנחגגים בישראל  מקורם הוא דתי (מלבד חנוכה פורים ויום העצמאות) והם מופיעים בתורה, כך ששורשיהם בתקופה קדומה. כך גם השבת.
 רוב הילדות והילדים היהודים בישראל אליהם מיועדת תוכנית זו, גדלים בבתים חילוניים או חילוניים - מסורתיים. התרבות החילונית מכבדת סמלים ומסורות של הדת, אך חוגגת את החגים באופן התואם את הערכים והמנהגים על פיהם חיים אנשים חילוניים. החגים נחגגים במשפחות השונות מהן באים הילדים באופנים שונים ומגוונים ובמידה שונה של שמירה על מסורת. רוב המשפחות החילוניות במציאות של היום, אינן חוגגות את החגים על פי ההלכה. כל אחת מהדרכים בהן חוגגות המשפחות בגן את החגים היא לגיטימית. חג המשפחה הוא  חדש, אך עבר תהליכי שינוי רבים, ותופס מקום מרכזי ברצף החגיגות בגן.
כאשר האופן המסורתי בו אנו חוגגים את החג, מתנגש במובן הערכי עם ערכים ותפיסות של היום כמו בתחום  של שוויון בין המינים,  מתחיל תהליך הברור והניסיון ליצור עוד אפשרויות של חגיגה או בעצם לעצב את החג מחדש. בכך עוסק פרק זה באמצעות השבת, פורים, חנוכה, יום המשפחה, פסח ויום העצמאות.
 כמו בכל הנושאים בתוכנית מתחיל תהליך הברור בחיפוש  ההטיות המגדריות הקיימות בכל אחד מהחגים. 
תפקידי המגדר במשפחה עוברים תהליכי שנוי בעת הנוכחית. קיימות היום תבניות משפחתיות שונות ומגוונות בהן  נשים עצמאיות, בוחרות את דרכן, ותפקידיהן החברתיים מגוונים  ולא מסתכמים   בגידול ילדים וטפול בבן זוג היוצא לעבודה.
החגים והחגיגות בחיינו, משקפים לעיתים קרובות מסרים שאינם מיצגים מגמה זו. לדוגמא, לעיתים קרובות סיפורי החגים מעבירים מסרים  של גבורה וכוח לצד ערכים של  חופש וחרות. אך לעיתים הם גולשים בכיוון של התייחסות מקבלת, מעריצה ואוהדת כלפי מלחמה וכוח. כך  קורה שחג של שמחה על ניצחון במאבק לחופש דת מתערבב בריגוש המתלווה למלחמה ולניצחון  כהרפתקה. כך קורה שבנוסף לבעייתיות של  העמדת השימוש במלחמה והאלימות שבה כפתרון  שריגוש  והרפתקה לצדו, נדחק  מקומן של נשים וילדות אל  השוליים, כיוון שהן אינן לוקחות חלק במלחמה.   במלחמה הזהות הגברית מזוהה עם כוח והנשיות מאופיינת כטעונת הגנה, סבילה וחלשה. חלוקה זו מחזקת את החלוקות המסורתיות של המגדרים.
התהליך בו אנו עוסקים יכול לכלול שאילת שאלות על המובן מאליו, הדגשת מסרים התואמים את רוח התקופה  ומתן שונות לאפשרויות רבות של חגיגה.