משרד החינוך - הממונה על שוויון בין המינים- המרכז לפדגוגיה ביקורתית תכנית לשוויון בין המינים לגיל הרך,
כתיבה: חגית גור, רלה מזלי עריכה גליה לוי זלמנסון
רקע אי השוויון בין גברים ונשים בא לידי ביטוי בשוק העבודה באופנים שונים, הן בחלוקת המקצועות והן ברמת ההכנסה. מקצועות מסוימים נחשבים לגבריים ולכן ניתן למצוא בהם מעט מאד נשים ואילו מקצועות אחרים נחשבים לנשיים וניתן למצוא בהם מעט מאד גברים. המקצועות שנחשבים לנשיים הם בעיקר מקצועות שירות, ורמת השכר שלהם נמוכה יותר. במקצועות הנחשבים גבריים רמת השכר גבוהה יותר. ככלל גברים מרויחים באופן מובהק יותר מנשים. משכורות של נשים יותר נמוכות מאלו של גברים גם כשהן מבצעות את אותה העבודה. כמו כן ניתן לראות כי במקצועות הניהוליים שבהם השכר גבוה, עמדות הכוח המרכזיות מאויישות על פי רוב בגברים, ואילו העבודות הבלתי מקצועיות בעשירונים הנמוכים מאויישות בעיקר בנשים. אי השוויון הזה מצטרף להבטים נוספים של אי שוויון בחברה כמו: עניים – עשירים, שכונות ועירות פיתוח – מרכז , עולים – ותיקים וכו'. לעיתים נשים סובלות מאי השויון בכמה הבטים בבת אחת. חלוקת העבודה בחברה ובמשפחה נעשית עדיין , במקרים רבים על פי מגדר. במשפחות רבות , הגבר במשפחה הוא המפרנס הראשי, ואילו האישה במשפחה אחראית על גידול הילדים ותחזוקת הבית. על פי רוב, אם כי יש לציין לא תמיד, כשהאישה יוצאת מהבית לעבודה זו משרה שניה ולכן פחות חשובה בהיררכיה המשפחתית. לעיתים קרובות האישה העובדת עובדת פחות שעות, משכורתה נמוכה יותר ועבודת הבית נשארות בתחום אחריותה גם אם בן הזוג עוזר באופן חלקי. גם במשפחות חד-הוריות, שברובן הגדול ראש המשפחה היא אשה, הפרנסה ורוב עבודות הבית נופלות על האשה-האם, שמשכורתה נופלת מזו של האבות כראשי משפחה , עקב האפליה הכללית הקיימת בשוק העבודה. לעיתים קרובות חלוקת העבודה בן נשים וגברים מיוחסת להבדלים פיזיים. על פי תפיסה זו גברים/בנים חזקים יותר מנשים/בנות. אלא שהבדלים אלה הם במידה רבה הבניה חברתית, שאנחנו רגילים לראות בה תופעה טבעית ואמיתית. די לראות את העבודות הפיזיות שנשים עוסקות בהם במקומות שונים בעולם כדי להבין שחלוקת העבודה היא תוצר חברתי תלוי מגדר ולא תלוי ביולוגיה. (במזרח הרחוק למשל, נשים עושות את העבודה הפיזית בשדה, באפריקה נשים סוחבות משאות כבדים, אך גם במקומות אלו מעמדן בשוק העבודה נחות לזה של הגבר. כך היה גם בעבר במערב, נשים עסקו במלאכות פיזיות קשות מאד). מדובר, אם כן, בתופעה תרבותית, אך הסברים המייחסים אותה להבדלי כוח פיזי יוצרים אשליה שמדובר בתופעת טבע, הכרח ביולוגי בלתי נמנע שאי אפשר לשנות אותו ואי אפשר לחרוג ממנו. האשליה הזו מאפשרת ומסווה את המשך האי-שוויון והשליטה הגברית במשאבים ובכוח החלטה.
חלוקת העבודה הבלתי שוויונית וצפיה להתנהגות סטיראוטיפית מקובעת של נשים וגברים, עושה אי צדק לנשים. זהו עוול וחשוב לתקן אותו. אך מעבר לכך אנחנו מאמינות שנעשה עוול לשני הצדדים וכן שהחברה כולה ניזוקה מן הדרך בה התרבות ממסללת גברים ונשים לתכונות ולתפקידים מחייבים ומגבילים. היא מגבילה את יכולתן של נשים לתרום לשוק העבודה מכשרונותיהן ולבסס את פרנסתן באופן עצמאי. מצד שני, היא מגבילה את יכולתם של גברים לפתח צדדים באישיותם שנחשבים לנשיים, לקחת חלק שווה בתפקידים טיפוליים, או במקצועות בתחום החינוך והתמיכה. כך שגם אם גברים בדרך כלל מרוויחים מחלוקת העבודה הלא שוויונית, היא גובה גם מהם לעיתים מחירים כמו מחסור בחי משפחה נינוחים והפסד בהנאה של גידול הילדים.
הטיות מגדריות בחברה ובגן באופן לא מודע אנחנו מגדלים ילדות וילדים כך שימשיכו את חלוקת העבודה הבלתי שוויונית המקיימת את הסדר החברתי הקיים. אנחנו משחזרים את המנגנונים החברתיים דרך החינוך וכך בלי משים, מגדלים בנות ובנים מגיל צעיר לראות את עתידם בתוך תבניות אלו. • בנות לומדות ליחס חשיבות עליונה למציאת בן זוג ומפרנס ולהיות אמהות. הן לומדות לשאוף, החל מגיל צעיר, להינשא, ולצפות לילדים. בפורים בנות רבות מתחפשות לכלה, ולומדות לראות בלבוש הכלה סמל לאושר אליו יש לשאוף. לעיתים ניתן לשמוע בגן שיחות בין הילדות הדנות בשאלה כמה ילדים יהיו לכל אחת. האפשרות לבחור לא ללדת ילדים אינה קיימת בתודעה שלהן. באופן לא מודע מעודדים בנות – יותר מבנים לשחק ב"אמא" – משחק בבובות בטיפול בהן וכו'. "מפמפמים" את "האינסטינקט האימהי" בילדות, כך שיראה טבעי ומובן מאליו ולא כהבניה תרבותית שמשמרת את העליונות של הגברים. • בנים, לעומת זאת, כמעט ואינם עסוקים בגיל גן בשאלות של אבהות ונישואין. הנושא לא מעורר בהם עניין מיוחד והם לא נדרשים להשקיע בו אנרגיות של חשיבה והכנה נפשית. • הבנות לומדות שזה לא "נשי" לשאוף לכוח ולרצות לנהל. התנהגויות כמו שיתוף פעולה, ויתור על סמכות, ודיאלוג, נתפשות כיחסים חברתיים ולא כאלטרנטיבה לניהול תחרותי וכוחני. • אצל בנים, לעומת זאת, החברה מטפחת תחרותיות כבר מגיל צעיר שמתבטא בגיל זה בעניינים ספורטיביים למשל. זו הכנה לתפקוד בעולם כלכלי ותחרותי בו הם יצטרכו לתפקד כמפרנסים ראשיים. דיכוי של רגשנות, רכות ובכי אצל בנים מכין אותם למטרות של תיפקוד בעולם תחרותי וקשה. • בגיל הגן בוודאי שאין הבדל בכוח הפיזי של בנים ובנות. למרות זאת, הילדים כבר מחונכים לחשוב שהבנים יותר חזקים ויכולים לעשו תדברים שבנות לא יכולות לעשות. בנוסף, בימינו בוודאי אין קשר בין רוב תחומי הפרנסה וכוח פיזי. רוב תחומי הפרנסה הנחשבים גבריים, תחומים שנשים מודרות מתוכם, אינם כרוכים בכוח גופני. ניתן לראות זאת בבירור בתחומים כמו: הנדסה, מדעים מדוייקים, אלקטרוניקה, טייס. • שורשיה של חלוקת העבודה הבלתי שוויונית באים לידי בטוי כבר בגיל הרך. גם לבנות יש מאוויים להיות חזקות ובעלות סמכות וגם לבנים יש מאווים להיות תומכים ומבינים או לבטא בחופשיות פחדים וחולשות. • יש לציין שהנושא של: "מה אהיה כשאהיה גדול/ה" קשור לעיתים גם בתודעה מעמדית. כבר בגיל גן ילדות וילדים מן המעמד הבינוני גבוה מפנטזים על תחום רחב יותר של אפשרויות מקצועיות, ואילו ילדות וילדים ממעמד כלכלי נמוך חושבים על תחום מצומצם יותר של אפשרויות מקצועיות עם חלוקה מיננית מובהקת יותר. חשוב לשים לב לכך כדי לפתוח אפשרויות רחבות יותר של חשיבה גם לילדים ממעמדות נמוכים, אפשרויות שהילדים ממעמד בינוני וגבוה כבר הפנימו במידה מסויימת בבית.
מקורות שהסתמכנו עליהם אילון, ח. בבואה של העתיד: היבטים כלכליים של שאיפות בנים ובנות בתחום התעסוקה, מגמות לא (2) עמ' 133-151, 1988. ברונר, ז'וזה, קולה של אמא או דילקטקות של תודעה עצמת, זמנים עמ' 5-16.(1995) ברקוביץ, ניצה. "בנות חיל מי ימצא נשים ואזרחות בישראל" בתוך: חברה אזרחית בישראל. עורכים: י. פלד וע. אופיר דאור, אריאלה, "מה אהיה כשאגדל?" נגה 7. הרצוג, חנה. עיוורון מינים? - נשים בחברה ובעבודה. בתוך: ישראל אל שנות ה - 2000 יזמה לצדק חברתי. אלקנה מרגלית (עורך). בהוצאת יד יערי. יזרעלי, דפנה, המגדור בעולם בעולם העבודה, בתוך: א. פרידמן, ה. כלב דהאן, ח. הרצוג, מ. חסן, ח. נוה ס. פוגל ביזאווי, מין מגדר ופוליטיקה, תל אביב, קו אדום, הקיבוץ המאוחד, 2000. יזרעאלי, דפנה, פרידמן אריאלה ושריפט רות, נשים במלכוד, סדרת קו אדום, חידקל תל אביב, 1982. מלאך-פינס, אילה, בעיותיה של האשה העובדת כאשה, הלהטוטנית, תל אביב, עם עובד, 1989. סגן, נאוה (עורכת) מצא מין את שויונו: מקראה לעובדי הוראה. משרד החינוך והתרבות, ירושלים, 1995.
רדאי, פ., שלו, כ. וליבן-קובי, מ. (עורכות) ( 1995). מעמד האשה בחברה ובמשפט. תל אביב: שוקן
מה ניתן לעשות כדי לשנות: • לקיים פעילות חינוכית בגן בתחום זה, תוך מודעות לחשיבות פריצת המוסכמות בגיל זה. • לאפשר לילדים לעצב את עצמם על פי מגוון הרבה יותר רחב של מודלים לחיקוי, ולהכשיר את הילדים והילדות לבחירה מודעת מתחום רחב יותר של אפשרויות. • לבדוק עם הילדים והילדות קשת מגוונת של מודלים וביטוי למאווים אישיים שונים והתנסות בתפקידים רבים באמצעות משחק ומחשבה. • לתמוך בהבנה כי חשוב לעשות את הבחירות שלהם על פי רצונות שאיפות ואפשרויות ולא רק על פי סכמות חברתיות. • לחזק את הבנות במתן לגיטימציה לשחק ב"כאילו", להחליף ולנסות תפקידים רבים שחלקם חורגים מן ההרגלים המקובלים. • לתת לגיטימציה לבנים לשחק במשחקי "כאילו" משפחה, להביע רגשות ולבטא חולשות וכאב.
עקרונות מנחים להמלצות מעשיות:
• טיפוח ובניית תודעה שמפתחת אופציה אמיתית של בחירה. • עידוד ביקורתיות אצל הילדים לגבי חלוקת התפקידים. • התנסות בחשיבה על אופציות לשנוי, בעקבות התבוננות והכרה בעובדה שקיימת חלוקת מקצועות על פי מגדר • הובלת הבנות והבנים לחשיבה רחבה ולא קונפורמית לגבי השאיפות והפנטזיות שלהן. • פתיחת אפשרויות בפני בנות לשאוף לממש את עצמן גם במקצועות שנחשבים גבריים ומתן לגיטימציה לבנים להתנסות בתפקידים שנחשבים נשיים. • להשתמש במגוון אפשרויות להשפעה על הסביבה החינוכית שתמסור מסרים יותר שוויונים באשר לחלוקת התפקידים. • הפרק מאפשר לגננת לחזק את המודעות שלה לפקרקטיקות הקשורות לנושא בגן כגון איך היא מחלקת תפקידים, מי הולכ/ת לפינת קוביות ומי למשק הבית, האם היא מכינה תג רופא/אחות? האם היא מזמינה רק בנים לתלות תמונות ורק בנות לבשל? האם הילדים באופן ספונטני מתוך עצמם מחלקים את הגן למרחב של בנים (קוביות) בנות (משק הבית)? מהן התבניות המגדריות שחוזרות על עצמן בחלוקות התפקידים בגן? • כל גננת יכולה להתאים בהתאם לשקול דעתה והכרותה עם אוכלוסית הילדים אתה היא עובדת מה מבין האפשרויות מתאים עבורה. • אפשר לפתח את הנושא כשאגדל אהיה ... כנושא שבועי ולרכז כל יום מספר פעולות כגון אלו המוצעות.
המלצות מעשיות: גן נראה אחרת
קירות ופינות מטרת הפעילות: ליצור מפגש יומיומי מזדמן של הילדים עם חלוקת מקצועות לא סטריאוטיפית. ביצוע הפעילות: תמונות בגן: הצגת תמונות של גברים ונשים במקצועות ללא סטריאוטיפים : טייס/ת, רופא/ה, נהג/ת משאית, אח/ות, גנן/ת (בגן ילדים) וכד'. אפשר גם לתלות תמונות המציגות נשיםוגברים באותם המקצועות כמו רופאה ורופא, עורכת דין ועורכת דין, שופט ושופטת טייס וטייסת נהגת ונהג. אביזרים: שילוב פרטים כמו עניבות, תיק ג'ימס בונס וכוד' באיזור משק הבית ועידוד בנים כמו בנות שחק עם בובות ובובים. פינת נגרות: פינת נגרות בה משתתפים גם בנים וגם בנות. הדגשת האפשרות שגם בנות יכולות להיות נגריות לעשות דברים ולבנות. חשוב שהגננת תשמש מודל בנושא הזה ותעבוד יחד עם הילדים והילדות בפינה. פינת מקצועות: בנייה של "פינת מקצועות" בגן ובה עזרים המסמלים דמויות שונות: כובע של שוטר/ת, סטטוסקופ, מיקרוסקופ, גלימת שופט/ת. בפינה זו יתרחש משחק תפקידים, שניתן לכוון אותו להתנסות במקצועות שונים. פינת מנהיגות: להכין פינת ראשי ממשלות נשים ומנהיגות אחרות: אינדירה גנדי, בנזיר בוטו, מרגרט ,תאצ'ר, גולדה מאיר, קוראסון אקינו.
גן יוצר, כותב ומספר
ציורים מטרת הפעילות: יצירת חיבור בין כוחות היצירה והדמיון של הילדים לשאיפות שלהם. ביצוע הפעילות: הילדים יציירו את תבנית הגוף שלהם (אחד של השני) תוך כדי שהם שוכבים על הרצפה. הילדים יצבעו את תבנית הגוף. הגננת תשוחח עם כל ילד/ה בנפרד או עם קבוצת ילדים כשהיא שואלת שאלות של שאיפה מקצועית לעתיד בהקשר של חלקי גוף היא תכתוב את הבחירות של הילדים בתוך ציור הגוף: בראש: מה את/ה רוצה להיות (מורה באוניברסיטה, רופא/ה, רוא/ת חשבון עורכ/ת דין, מנהל/ת בנק, מדענ/ית, מהנדס/ת, תכניתנ/ית מחשבים, מלחינ/ה. ידיים: רופא/ה מנתח/ת, שפית, כדורסלנ/ית, נגנ/ית פסנתר, מעצב/ת שער, בנאי/ת, תופר/ת. הילדים יכולים לצייר מה הם רוצים להיות שיהיו גדולים אחרי השיחה עם הגננת.
סיפורים שאנחנו מכירים מטרת הפעילות: פתוח הסתכלות ביקורתית על הספרות בגן בהקשר של שאיפות ציפיות מקצועיות. ביצעו הפעילות: בזמן קריאת סיפורים: חיזוק תפקידים לא סטריאוטיפייםעל ידי הארת תשומת לב לתפקידים סטירואיטיפים ושינויים במהלך הקריאה בהשתתפות הילדים: חיבור הסיפור מחדש עם נשים בתפקיד גברי ולהיפך; פיתוח הרגל של הערות חוזרות של הגננת והילדים מן הסוג של:"גם נשים יכולות להיות…" ,"גם גברים יכולות להיות…".
סיפורים שעוד לא שמענו מטרת הפעילות: יצירת אלטרנטיבה אפשרית של דמויות לא סטריאוטיפיות. ביצוע הפעילות: ניתן לאסוף ולספר סיפורים על גיבורות תרבות: נשים חשובות בתנועות מחאה ובפוליטיקה, ספורטאיות ידועות (יעל ארד), מנחות ושדריות. סיפור סיפורי גיבורות וגיבורים שהעשייה הבולטת שלהם היא לא במסגרת עבודה בשכר או מקצוע, למשל: ג'וליה בטרפלי (שגרה על עץ סקויה במשך שנתיים כפעולה של התנגדות אזרחית לכריתת העצים בקליפורניה) , מרטין לותר קינג, רוזה פרקר, מהטמה גנדי. כמו כן ניתן לאסוף ולספר סיפורים על נשים בולטות שעוסקות או עסקו בעיסוקים יוצאי דופן: צלמת כרישים צוללנית, חוקרות טבע כמו ג'ין גודול (מחברת "אני והשימפנזים"). כותבים ספורים מטרת הפעילות: פתוח תחושת בטחון בכך שיש אפשרות למציאות אחרת. ביצוע הפעילות: ניתן לכתוב יחד עם הילדים וריאציות שונות של ספור על ילד או ילדה שרוצים להיות הפוך ממה שרגיל, למשל ילדה שרוצה להיות שחקנית כדורגל, או ראש ממשלה, או נהגת משאית, כולם אומרים לה שזה לא יכול להיות (על פי הדגם של "זרע של צנונית") והיא בכל זאת מתעקשת. אפשר להכין את ספר המקצועות בגן ולוודא שיהיה בו איזון בין גברים ונשים וחשיפה לא סטיריאוטיפית של מקצועות הצגות בכל מיני הזדמנויות מטרת הפעילות: יצירת חיבורים בין חוויות רגשיות משמעותיות לבין רעיונות חדשים. ביצוע הפעילות: ניתן לעורר משחק תפקידים בהקשר לתכנים הנלמדים בגן. למשל כשעוסקים ב"שכונה שלי" מנהל/ת סופרמרקט, קופאי/ת , מנהל/ת בנק, כשעוסקים במוסיקה: מנצח/ת על תזמורת, כנרי/ת ראשית וכד'. בזמן יום הולדת אפשר לילדים לאחל איחולים לא קונוונציונלים שירחיבו את שאיפותיהם לעתיד. למשל לשחק בפנטומימה מה מאחלים לילד/ה היום הולדת להיות בעתיד. ילדים מוזמנים לבוא ולהציג בפנטומיה תנועה שמאפיינת את המקצוע והילדים האחרים או ילד/ת היום הולדת צריכים לנחש.
גן לומד ומסייר סיורים והורים מטרת הפעילות: הכרות עם עולם העבודה ה'אחר', ויצירת מעורבות של הורים כאנשי מקצוע, בפעילות בגן. ביצוע הפעילות: ביקורים במקומות עבודה לא סטיריאוטפיים של נשים וגברים. אפשר להזמין לגן נהגת מונית למשל, מפגש עם רקדן, להביא לגן רקדן שידבר אתם ויפעיל אותם בריקוד, להביא גברים שלומדים להיות גננים, להזמין לשיחה מתכננ/ת מטוסים, וכו'. אפשרות נוספת היא הזמנת אמהות ואבות לספר על העבודה שלהם, שיחות על מקומות העבודה והתפקידים הכוללות התייחסות לחלוקת העבודה המקובלת על פי מגדר (האם מקום העבודה או התפקיד תואמים את החלוקה או חורגים ממנה). ניתן גם לארגן ביקורים במקומות עבודה של הורים תוך דגש מיוחד על מקומות עבודה ותפקידים החורגים מהחלוקה הסטריאוטיפית.