המרכז לפדגוגיה ביקורתית

אז בתגובה לעצמי

אני רוצה להפנות אתכם לספור הגבורה של העם הדני, שהוא אכן ספור מופלא, כתבתי אותו בקיצור במצגת פאור פוינט לילדים בגיל גן חובה וכתות נמוכות של בית הספר היסודי

http://www.criticalpedagogy.org.il/portals/0/pedagogy/denmarkjewsrescue.pps

יותם התקשר אלי לספר שהוא השתמש בספור בכתה א' והילדים אהבו אותו. אז אתם כמובן מוזמנים לספר אותו.

כמו כן באתר העוקץ, בתגובה למאמר שכתבתי על מרד הנשים  בספור יציאת מצרים כתב זאב מילר על מרד נשים נוסף שהתרחש בזמן השואה

.מרד הנשים האריות בברלין, ינואר 1943, נגד שליחת בני זוגן היהודים להשמדה 

הנה הקשור לתגובה בהעוקץ

http://www.haokets.org/article.asp?ArticleID=2608

והנה התגובה עצמה

קראתי בענין רב את הסיפור על מרד הנשים במקרא.אכן סיפור יפה ומענין.

אני רוצה לספר על מרד נשים אחר שהתרחש הרבה שנים לאחר מכן. גם הפעם היו אלו נשים שמרדו בשלטון עריץ ואכזרי מאין כמוהו.

מקרה המרד הנשי אירע בברלין 1943 בסוף פברואר שעה היטלר החליט כי היגיע העת להיפטר מכ 10000 אחרוני היהודים בברלין אשר הועסקו עד אז

במלאכות אשר היו חיוניות למאמץ המלחמתי הגרמני.

גדודי הגסטאפו מיהרו להוציא לפועל את החלטתו של הנבל היטלר ובאותו יום ריכזו את 10000 היהודים שנותרו בברלין והביאו אותם אל חזית בית הכנסת שברחוב רוזן בסמוך לרובע היהודי

שבברלין. קבוצה של כ 2000 גברים יהודיים(מכלל הקבוצה) היו נשואים באותה עת לנשים "בנות הגזע הארי".השמועה על המשלוח של הגברים הללו למחנה ההשמדה אושויץ התפשטה במהירות והביאה את הנשים האריות להתנגד לגירוש ולדרוש מהגסטפו לשחרר את בעליהן. הנשים הפגינו במשך ימים ולילות מול חזית בית הכנסת.הנשים צעקו ודרשו את שחרורם של בעליהן.

המאבק העיקש של הנשים אותו ניהלו מול מקלעים דרוכים של הגסטאפו (אשר כידוע האצבע על ההדק הייתה אצלם תמיד קלה במיוחד) היה מקרה ראשון בו העז מישהו להמרות את פקודות האס.אס.

הפגנת הנשים נמשכה עד היום 6.3.43 מועד בו הבין שר ההסברה הגרמני גבלס כי השמועה על מרד הנשים הולכת ומתפשטת ברחבי העיר והמדינה. גבלס חשש כי שמועה זו תגרום לדמורליזציה בציבור הגרמני וחששו זה

הביא להחלטה לשחרר את בעליהן של הנשים .יש לציין כי באותה עת הביס הצבא הסובייטי את הגיס הגרמני בשטחה של רוסיה ומצב רוח הגרמנים היה ירוד וגבלס הבין כי אין זה הזמן להפגנות נשים ..

שיהיה ברור כי שאר 8000 הגברים לא שפר עליהם מזלם שכן הם המשיכו לדרכם האחרונה במחנה אושוייץ.

נזכרתי בסיפור זה היום ערב יום השואה ולאחר שקראתי על מרד הנשים בסיפורי בת פרעה במצרים.



זאב מילר