הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
הביקור בדיאלוג בחשיכה הייתה חוויה מכוננת עבורי. אני חייבת לציין שהייתי מאוד סקרנית טרם הביקור מה תהיה אופי החוויה, ומה יהיו התחושות שלי.
בעת הכניסה לא חששתי מהחושך הייתי רגועה כאשר נאמר לי שאהיה עם חברותיי מהכיתה ועם מדריכה מנוסה של המקום, כך הרגעתי את עצמי שאני מוגנת ויכולתי לחוות באופן מלא. במהלך הסיור בחושך נעזרתי המון בידיים שלי על מנת לזהות דברים מוכרים, לקח לי זמן רב יותר מהרגיל לזהות אך במקביל שמתי לב לדברים אחרים בחפצים שלא הקדשתי להם את מלוא תשומת הלב קודם. שמתי לב שרובנו השתמשו רבות בקול שלנו ובחוש השמיעה כדי לזהות איפה החברות שלי, בשאילת שאלות לזיהוי החדר אליו הגענו וכו'. בסוף הסיור כאשר ישבנו ושוחחנו עם המדריכה זה היה אינטימי ביותר, והיא נענתה בצורה מדהימה לשאלות אינטימיות לא פחות ולא חששה לספר לנו על עצמה ועל עולמה.
כאשר יצאנו בחזרה הרגיש לי מוזר, שאנחנו משפשפות את עינינו חוזרות למצב "הנורמלי" ואילו אנשים עם הלקות הזו לא יכולים לעשות כך.
מוזר לקרוא לזה חוויה- עבורי זו הייתה התנסות חד פעמית בעולמם של אלו החיים עם זה מידי יום ביומו ואני לא בטוחה שזוהי גם זווית ראייתם של הדברים.
המפגש עם רחלי היה עבורי שיא הסיור. אודה ואומר שסיקרן אותי עד מאוד לראות אותה באור, אך השיחה האינטימית שהיא קיימה איתנו הייתה בחושך מוחלט. באמת הרגשתי שאני זוכה להכיר אותה באופן עמוק ואחר מאשר לראות אותה במו עיני. רחלי הרגישה בנוח לספר על עצמה ולא חששה מהשאלות הקשות ביותר וסיפרה לנו את סיפרה לעומק. זוהי זכות שאני שומרת איתי מפני שאני מרגישה שהיא איפשרה לי להיות ולו לכמה רגעים בעולמה ולחוש את שגרת החיים שלה ובעיקר להשלים עם העובדה שהיא מבחינתה מרגישה כמוני ולמדה לקבל את עצמה על כל מה שהיא