הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
רקע על הסרט
שם הסרט:- אלסרכה "الصرخة" the cry
תיאור המגבלה:- חירשות
סיפורו של עומר:
-נור אלשריף גיבור הסרט שהואמגלם דמות עומר החירש האיש הבוגר שהולך להרבה רופאים כדי למצוא טיפול לחירשות שלו אך הם אומרים לו שאין לו סיכוי לשמוע בחיים שלו והם לא יכולים לעזור לו, עומר גם לא ידע לקרוא ולכתוב והסיבה היא שבילדותו סירבו להכניס אותו לתוך בית ספר לחירשים כי טוענים שהוא מתחת לגיל החוקי שהוא "6" ואז המשיך חייו בלי לכנס למוסד לימודי.
עומר מחליט להתחתן ומבקש את ידה של שכינתו השומעת אך היא מזלזלת בו ואומרת :"אתה רוצה שאני אני אתחתן עם חירש ויהיו לי ילדים חירשים",והיא מוסיפה ואומרת לו שהיא תסכים רק בתנאי שיעביר לה את כל הכסף שלו.
העירייה שולחת לעומר מכתב שהוא צריך לפנות את הבית לסיבות כלשהיא ובגלל שהוא לא ידע לקרוא לא מציית להוראות והמשטרה מפנה את הבית שלו בכוח עם התנגדותו הגדולה של עומר שלא ידע מה הם הולכים לעשות ולמה, כי גם אף שוטר לא מנסה להסביר לו בגלל שהוא חירש.
בעקבות המקרה הזה עומר מחליט ללכת וללמוד קריאה וכתיבה ושפת הסימנים במכון של החירשים, שם הוא נפגש באישה שהיא מחליטה ללוות אותו ואומרת אני רוצה לקחת אותו וללמד אותו שפת סימנים כדי שגם תגמור את הדוקטוראט שלה שהיא הכנת "מילון שפת סימנים"לחירשים
לצורך הדוקטוראט שלה ולרוב העבודה היא לוקחת אותו לביתהכדי ללמד אותו, ושם המורה מנסה להתחיל איתו יחסי מינים אך עומר מסרב לענות לצרכים שלה ומבקש ממנה שיתחתנו כי זה אסור והוא מפחד מאלוהים.
היא משתגעת איך שהוא החירש מסרב לענות לצרכים שלההיא מתנגדת וצועקת ואומרת לו שהיא לא מוכנה להתחתן עם חירש טיפש כמוה.
עומר מחליט להתחתן משכינתו שהסכימה להתחתן ממנו רק בגלל הכסף שיש לו, שמתחתנים היא כל הזמן מנצלת אותו ובגלל שהוא לא נותן לה כסף בסכום שהיא מבקשת היא שונאת אותו יותר ויותר כי בעצם זאת הייתה מטרתה מהנישואין מאדם חירש.
וביום מהימים חברתה של אשתו פונה אליה ומבקשת עזרה בכך שתציל אותה מהפדיחה כי היא בהריון מגבר ששכב איתה אך עזב אותה בלי שיתחתן ממנה כמו שהבטיח להוהיא לא יודעת מה לעשות ,אשתו אומרת לה שיש לה את הפיתרון והוא שהיא תנקום בעומר בכך שחברתה תגיד במשטרה שהוא אנס אותה ואשתו עד ראיה על זה.
במשטרה לא מאמינים לעומר כי הוא חירש ולא ידע איך להגן על עצמו בדיבור ,ובבית המשפט מביאים לו מתורגמנית ושם הוא מבקש שהמתורגמנית שלו תהיה המורה שהייתה לו וניסתה להתחיל איתו ...כי חשב שהיא מכירה אותו טוב ותגן עליו דווקא אחרי המקרה שהיה ואיך שהוא סירב לספק את הצרכים שלה
מה שהפתיע את עומר והחברים החרשים שלו ועוד מתורגמנית שהייתה חברתה של המורה שהיאמשקרת ולא מתרגמת אותו כמו שצריך ולפי מה שהוא אומר ולכך כל החירשים שהיו בבית משפט מתפרצים ומתנגדים לדיכוי הזה שהמתורגמנית לא מתרגמת בצדק,ומבררים השופטים על סיבת התנגדותם של החירשים היא אומרת שהם מבקשים ממנה לשקר.
המורה שנכחה בבית משפט(שגם עבדה עם עומר במכון) ידעה שהיא משקרת ולא מתרגמת כמו שצריך ולכך היא והחרשים מחליטים לעזור לו והולכים למשטרה ומדווחים וכך משחררים את עומר.
שעומר יוצא מהכלא מחליט להעניש ולנקום בשלושת הנשים שהתעללו ופגעו בו נפשית והן (מורה שלו,אשתו וחברתה) הוא מכניס אותם לתוך חדר ומפעיל את הרמקולים להגברה הכי גבוהה כי הוא רצה שיהיו חירשות כמוה ומצליח במטרתו.
ניתוח הסרט:-
עומר בגלל חירשות שלו סבל הרבה דיכוי מהחברה שלו ומהאנשים שכל הזמן ניסו רק להשפיל ולזלזל בו.
בילדותו לא זכה בזכות הבסיסית של החינוך(למידת שפת הסימנים,קריאה וכתיבה) בטענה שהוא קטן מ6 שנים שזה גיל הקבלה לבית הספר,בגלל חוסר המודעות של הוריו שלא דאגו וניסו להכניס אותו אחר כך למוסד לימודי שמתאים לו . ואפילו עומר לא ידע לקרוא שפתיים ושפת סימנים ולכך הוא מתייאש מחיים שלו .
בגלל חוסר המודעות של עומר למה שקורה מסביבו וזה לחוסר הכלים לתקשורת עם האנשים שמסביבו הוא מפסיד את ביתו כי לא מצא אף אחד שיסביר לו ,הוא לא ידע לקרוא ושכינים שלו לא ידעו איך להסביר לו כי הוא לא שומע ואותו דבר השוטרים שפרצו לבית שלו והתפלאו כי הוא לא עונה להם ושידעו שהוא חירש לא ניסו להסביר לו בדרך אחרת .
ושעומר החליט ללמוד המורה ניצלה אותו כדי לספק את הצרכים המיניים שלה מגבר שלא היה משנה לה מה הוא אבל שהוא ביקש שיתחתנו התנגדה ואמרה שהיא לא מוכנה להתחתן מחירש
בנוסף היא עבדה עם עומר רק לצורך לגמור הדוקטוראט שלה לא מרצון לעזור וללמד אותו לקרוא ולכתוב.
השיטה שבה המורה לימדה את עומר שפת הסימנים דרך שהיא מראה לו תמונה ואז מראה לו איך מסמנים כלומר היא מקשרתהידע שלו על האירועים המתרחשים במציאות שמאורגן בזיכרון האישי שלו.
ולימדה אותו קריאת שפתיים דרך שהיא מראה לו מאיפה יוצא כל אות ואז צורת השפתיים בעקבות זאת למשל(מ: היא מלמדת אותו שמתי שמקרבים השפתיים אחת לשנייה את זה אות מ)
הסוף היה מאוד עצוב בכך שהסרט מראה כי אנשים עם מוגבלויות בסוף נכשלים בכל ומשלמים מחיר בגלל הנכות שלהם, והם רק האנשים האלה שסובלים דיכוי בכל מהלך חייהם, וכפי מה שראיתי בסרט העבירו שעומר לא הצליח בשום דבר והוא סבל מדיכוי בכל שלב בחייו ורק בסוף הוא מחליט לנקום וזה לא הפיתרון הטוב לפי מה שאני חושבת כי הוא לא התגבר על הכישלונות שלו .
-הסרט מציג את החירשות כביעה רפאית וגם כתופעה חברתית, כבעיה רפואית המצריכה לתיקון אשר המודל מתמקד בלקות ומגבלות התפקודית של הנכה ,תפקידם של אנשי המקצוע הוא בשיפור המצב הפיסי של הנכה ובשיקומו כך שיסתגל לתנאי הסביבה הקיימים. פעמים רבים גישה זו היא פטרונית ומתייחסת לנכים כמי שראויים להתחשבות מתוך כסד ורחמים, וזה לפי הסרט אשר עומר לא מתייאש מהנכות שלו וכל הזמן מנסה טיפולים אצל הרבה רופאים שהם לא הצליחו לפטור לו את הבעיה הרפואית למרות התעקשותו עומר כי הוא רואה שבטיפול החירשות שלו יוכל להסתגל לחיים עםהאנשים הרגילים בלי הקשיים שהוא פוגש בחיים שלו.
כתופעה חברתית שהוגדרה על ידי נכים פעילי זכויות "החברה כמקור הבעיה", נקודת המוצא בגישה זו היא בהפרדה בין הלקות הרפואית לבין החברה המציבה מחסומים להשתלבות, המודל הזהמתחבר מאוד לסרט כאשר אנחנו רואים שהחברה לא מאפשרת נגישות לנכים בכל תחומי ידע שבחיים ולא מאפשרת לנכה להסתגל בתוך החברהכמו(החינוך) לפיכך, לא האדם הנכה הוא שצריך להתרפא אלא החברה שאינה מצליחה לקבל שונות.