הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
מאוד נהנתי מהצפייה בסרט - כמה מחשבות בעקבות הסרט:
- כמה זה קשה להיות מורה טוב וכמה עבודה זה דורש
- היה לי עצוב שבן הזוג שלה לא תמך בה. לצערי לגברים יותר קשה לתמוך בהתפתחות של הבנות זוג שלהם
- ההתנגדות לשינוי של אנשים ושל מערכות הרבה פעמים נובעות בעיקר משמרנות ומאינטרסים מקומיים (כמו המורה שלא רוצה שהיא תמשיך ללמד את הכיתה כאז לא תהיה לא עבודה)
- הכרות עם דיכוי של מישהו אחר - במקרה של הסרט עם עולות השואה - עוזר בהתמודדות עם הסבל האישי
זה סרט יפיפה.
הסיפורים האישיים שמראים שם מאוד חזקים.
עצוב לראות שהמערכת מערימה קשיים בכוונה בגלל כל מיני אינטרסים ובסופו של דבר דברים אלו יכולים לפגוע בתלמידים עצמם. לעומת זאת, היה נהדר לראות את ההתגברות על כל הקשיים שהיו למורה ולתלמידים בדרך ואת התהליך שעשו עד לחיבור ביניהם.
תמיד כשאני רואה סרטים מהסוג הזה (בדר"כ אמריקאים) על המורה אשר בא ומציל את תלמידיו, מתעורר בי הצד הסקפטי(הספקן). הפעם ההרגשה היא אחרת ונדמה לי שהיא נובעת מהמקום שאפשרלהסתכל על הסרט וללמוד על טכניקות להתגבר על הקשיים.
מדהים אותי לראות בכל פעם מחדש מערכות אשר אמורות לשים את התלמיד במרכז אך בפועל עסוקות בלדאוג לאנשים אשר מפעילים אותן ובשימור מבנים היררכים אשר בסופו של דבר פוגעים בתלמידים.
הסרט (אמריקאי או לא?) אכן פונה לאמוציות, ובמובן הזה הוא מניפולטיבי. יחד עם זאת, הוא מעלה נקודות רלוונטיות בהקשרים של חינוך וחברה. השמרנות המודגמת בסרט, בין אם זו השמרנות הגברית הקיימת אצל בן זוגה של המורה, והן השמרנות הקיימת בבית הספר ובמערכת החינוך בכלל, אכן קיימת, ובחלקה נובעת מאותן מקורות ראשוניים. השאיפה לכוח ושליטה משפיעה גם על הגבר שלא רוצה (במודע או לא) כי בת הזוג שלו תצליח יותר ממנו (גם אם זה מתבטא רק בהכרה והוקרה, כלומר לאו דווקא בתגמול כספי), וגם על הנהלת בית הספר החוששת מאיבוד המעמד והיוקרה העלול להיגרם עקב הצלחתה של מורה צעירה וחסרת ניסיון. אילו צורות של מאבקי כוח אשר לדעתי, ולצערי, שכיחים מאד גם בחברה בה אנו חיים. אפשר גם להתרשם מהדרכים אותן נקטה מיז ג'., אך צריך לזכור שלמרות הכל זהו סרט (למרות שהוא מבוסס על מקרה אמיתי), ובחיים ה"אמיתיים" הדברים לא כל כך פשוטים. כמו שניר כתב, זה לא נראה לי פשוט להיות מורה טוב --- בעיקר במובן שבעיני מורה טוב צריך להיות כזה שרוצה ומנסה לחולל שינוי חברתי (ואני לא מדבר על מהפכה דווקא, מספיק לחשוב על שיפור ההערכה העצמית אצל תלמידים, לימוד לביקורתיות, חינוך להומניזם). --- עמית
האם פניה לרגש היא בהכרח מניפולציה?
האם הסרט נראה לך פשטני ולא מציאותי? (למרות שהוא ספור אמיתי)
חגית
סרטים מסוג זה תמיד מעוררים בי השראה.
אני תמיד מאחלת לעצמי הצלחה שכזו "לגעת" בתלמידים ו"להגיע" אליהם..
בד בבד תמיד מתעורר אצלי הפחד שאין בי את היכולת הזו.
הסרט חיזק אצלי כמה תובנות:
1. להיות מחנך ומורה דורש השקעה מירבית מכל הסוגים: זמן, יצירתיות, משאבים
2. מורה טוב חייב להבין מה הרקע של תלמידיו כדי להצליח להגיע אליהם - ראו את זה בסרט כשהתלמידים העירו למורה שאין לה מושג מה הם עוברים בחייהם, והיא הקשיבה, והבינה ומאז דיברה ולימדה דרך נושאים שרלוונטיים לחיים שלהם
3. יש הרבה דברים העומדים בפני הרצון - אך אין דבר העומד בפני הרצון שאי אפשר להתגבר עליו (אפילו מערכת לא תומכת, מחסור בכסף וכו') , אך צריכים להיות מוכנים להשקיע מאמצים רבים ועבודה קשה לשם כך
4. חשוב להישאר נאמן לעצמך בכל מחיר - ואם לסובבים אותך שאמורים לאהוב אותך ולתמוך בך זה לא מתאים - עדיף לך בלעדיהם.
5. מורה טוב הוא זה שמעורר ענין בקרב תלמידיו, מצית בהם אש, תשוקה לידע, מעורר בהם השראה -
אינשאללה, בקרוב אצלנו.
מאיה
אני מסכימה אתך , הסרט הוא הוליוודי, מסכימה גם עם הביקורת על בחירת השחקנית. יש סרט עכשיו שרץ בבתי הקולנוע "בין הקירות" סרט צרפתי שם התלמידים אינם שחקנים אלא תלמידים אמיתיים. והוא סרט מאד ריאליסטי שמראה יותר את הבנאליות של השגרה ואת חוסר השינוי. הוא מבחינה זו גם יותר מדכא. אני מאד מסכימה עם הביקורת על הניסיון המאולץ להכניס סמי ארוטיקה . אם אזכור אביא את הספר עם הספור האמיתי לכתה. הבאתי אותו בשבוע שעבר ושכחתי להקריא לכם. אולי אצלם פשוט. בעיני כמובן הספר יותר טוב מהסרט. איך לא? והספור האמיתי הוא שארין גרוול עשתה שינוי מאד משמעותי כבר בהיותה מורה מתלמדת (סטודנטית) היא לקחה את הנערות והנערים לראות את רשימת שינדלר, בעקבות הציור הגזעני שהם העבירו בכתה. היא לקחה אותם לבית קולנוע באזור לבן ומבוסס וכמות הגזענות שהם חטפו עשתה כותרות בעתון המקומי. בעקבות הכתבה בעתון הם הוזמנו על ידי משהו מהאקדמיה (שכחתי את שמו) לדיון באוניברסיטה ואחר כך גם הוזמנו לשיחה עם סטיבן ספילברג שיצר את רשימת שינדלר.
התחלת לנתח את ההצלחה שלה, מה היא בעצם עשתה כדי להצליח.
והיא עשתה עוד כמה דברים חשובים שחלקם כבר למדנו: היא הקשיבה.
היא יצרה דיאלוג והיא השתמשה בכלי מאד אפקטיבי באמצעותו היא הקשיבה ויצרה דיאלוג עם התלמידים
!!!!!! . יומנים
תנסו עם הילדים שאתם עובדים אתם לנהל יומנים עד שלא מנסים לא מבינים את הכוח של הכלי הזה
הוא מחולל פלאים :)