הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
שם הסרט: לגדול עם שחר
:ביקורת על הסרט
הסרט מדבר על ילדה בעלת תסמונת דאון שגרה עם משפחתה בקיבוץ. תסמונת דאון היא תאונה גנטית (מוטציה), שבה בכל תא מתאי גופו של היילוד ישנם 47 במקום 46 כרומוזומים , ובעקבות זה ישנו פיגור שכלי
בסרט בלטו בעיקר ההורים אשר התעקשו ו רצו שבתם בעלת תסמונת דאון תהיה כמו כל הילדים בני גילה וניסו להתייחס אליה כאל ילדה רגילה
אני חושבת שזה לא כל כך טוב , צריך להתייחס לצרכיה המיוחדים של הילדה ולהיות מודעים לכל הקשיים אשר מקשים עליה בחיי היומיום, ובהתקדמות נורמטיבית כמו כל בני גילה. ולא צריך ללחוץ ולהעמיס מדי על מנת לספק את צרכיהם האישיים של ההורים
דבר נוסף אשר בלט בסרט הוא ההשוואה של ההורים את בתם בעלת הצרכים המיוחדים לבתם הרגילה הקטנה משחר שהיא בעצם הייתה מבצעת דברים בקלות יותר, עומדת, מדברת, הולכת, ולעומת זאת שחר הייתה עושה הכל בקושי ולאט למרות שהיא הגדולה, להורים היה קשה לראות את זה
ואני חושבת שההשוואה הזו היא לא נכונה מפני שהיא מלחיצה גם את ההורים וגם את הילדה ונותנת להם לעבוד בצורה לא מותאמת לצרכיה, כמו לבקש ממנה לעשות דברים שאחותה עושה למרות שקשה לה לבצע פעולה זו
לעומת זאת הסרט היה ממש טוב , אני התחברתי מאוד לתוכן של הסרט, והייתה דאגה מצד ההורים, למרות העומס שהיה על הילדה. ההורים בסרט ניסו לקדם את בתם ככל האפשר , הסרט הראה לנו מגוון של מטפלים פרא רפואיים אשר סייעו להתקדמותה של שחר