הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
הסרט הציג את החיץ הקיים בין ילדים למבוגרים, ועורר אותי לשאלה כיצד קובעים מהי תכונה ילדותית ומהי תכונה של מבוגר. פסיכולוגים התפתחותיים נותנים תשובות ברורות לגבי שאלה זו, בסולם התפתחות מנטלי בו בכל שלב בהתבגרות מגיעים בעזרת תיווכה של הסביבה לתכונות בוגרות יותר שמניבות יחסים מורכבים יותר עם הסביבה בהם ה"אני" הוא לא המרכז. יחד עם זאת, לעיתים נדמה לי כי קו הגבול בין תכונה ילדותית לבוגרת, פחות ברור ממה שנראה. אני חושב לדוגמא על תלות רגשית, שהיא מאפיין כה מובהק של תקופת הילדות. גם לפי תורות ההתפתחות השונות, תהליך ההתבגרות מאופיין ביציאה הדרגתית מתלות לעצמאות. עם זאת, מבוגרים רבים שאני מכיר, במקרה הטוב חשים עצמם תלויים רגשית באחרים, במקרה הפחות טוב התלות שלהם מתבטאת בצורות תוקפניות, שנובעות מחיץ שנוצר בין רגש שנתפס כילדותי ולא רצוי לבין התפיסה העצמית כאדם בוגר. חיץ זה מזכיר את החיץ החיצוני לכאורה הקיים בסרט בין מבוגרים וילדים, שמתבטא בסרט בשפה, בתחומי עניין ואף בעיצוב החנויות המיועדות לשני קהלי היעד.