הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
תגובה על השוטטות שלי בפורום: "אנוש-העמותה הישראלית לבריאות הנפש".
אתחיל ואספר על העמותה בקצרה. עמותת אנוש היא העמותה הישראלית לבריאות הנפש. העמותה דואגת
לאנשים הלוקים במוגבלויות נפשיות מכל הסוגים ומשתדלת לדאוג להם במגוון התחומים.העמותה הקימה מועדונים בערים רבות שבהם מתנהלות פגישות שבועיות אירועים וכו'.כמו כן העמותה דאגה לארגן דיור מוגן ועבודה לאלו שצריכים. באתר הבית של העמותה ניתן למצוא 3 פורומים שונים ומרתקים:
1.פורום אורח חיים בריא: בו ניתן למצוא התייעצויות רבות בין אנשים שעוסקים בנושא לבין אנשים שנוגעים בנושא בדרך זו או אחרת.
2.פורום חברים: פורום חברים לכל דבר שבהסתכלות ראשונית לא ניתן כלל להבחין שמדובר באנשים עם מוגבלויות נפשיות.
3.פורום שאלות תשובות: בפורום זה ניתן למצוא שאלות של אנשים שחולים במחלות נפשיות שונות או של בני משפחה של אנשים החולים במחלות אלו וניתן לקבל תשובה מפסיכיאטרים מוסמכים.
כשקיבלנו את המשימה נורא התלבטתי האם לעקוב בפורום באופן פסיבי או אקטיבי. התחושה הייתה שאם אני אציג את עצמי בצורה אמיתי וכנה זה יכול להיתפס בצורה קצת יהירה ומתנשאת, " איך סטודנטית לחינוך שלא סובלת משום מגבלה נפשית זו או אחרת מרשה לעצמה להיכנס לעולמם הפרטי של אלו שכן ?!", אז בחרתי לעקוב באופן פסיבי ופשוט לנסות להבין את העולם הזה מבחוץ. זה לא היה קל זה בטוח ועד לרגע זה בו אני מקלידה את המילים אני מרגישה סוג של התיימרות להבין.
מצאתי בפורום החברים כמות עצומה של תמיכה רגשית וחברית כזו שקשה למצוא במדינתנו היום. ניתן היה לראות שנוצרו קשרי חברות אמיתיים ואף ניצני זוגיות.היו גם ניסיונות לתמוך ברגעי משבר כאשר אחד החברים "עמית" איבד את אחיו בתאונת אופנוע וכלל חברי הפורום שלחו הודעות תמיכה והשתתפות בצערו. לעומת זאת בפורום של שאלות ותשובות למדתי הרבה על המחלות השונות ( בעיקר מאניה דיפרסיה ובעיות חרדה קיצוניות ) ודרכי התמודדות שונים.
לסיכום,המשימה בהחלט הייתה מאתגרת ומרתקת לצד קושי כנה להיכנס לעולם שהוא כה רחוק ממני.
הילי אביר
צדק חברתי שנה א'
קורס חינוך מיוחד