הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
ריתק אותי הסרט.
כביכול סיבת צילומם לסרט היתה להראות את עולם החרשים מהצד שלהם.
הציפייה שלי היתה "לשמוע" את הצרות, התלונות ובעיקר את מה שלא טוב, ונחשפתי לכך שהם באמת הציגו לנו את עולמם אך בדרל חייכנית ומסבירת פנים. הם נותנים תחושה שהם מאוד שלמים וגאים במה שיש להם.
מרשים לראות שעם נכות השמיעה הם הצליחו לסיים לימודים על-אקדמיים.
הסרט משך אותי להתעניין יותר, להכיר את עולמם וללמוד את שפת הסימנים, תוך כדי הסרט ניסיתי ללמוד מהם ולזכור את הסימנים.
דברים שותפים שעלו מהסרטים "כשבילי שבר את הראש" ומ"שיח סימנים" זה שבשניהם החברה לא מקבלת אותם בזרועות פתוחות, קשה למצוא עבודה, מרגישים יותר בנוח ו"בבית" בסביבת אנשים עם לקות זהה. לשניהם נכות פיזית ולא שכלית.