הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
חייבת להתוודות שמבין הדברים שעלו כהתקשקשתי עם בן ציון עלה גם הנושא של הבושה והמבוכה במחלה. הוא סיפר שכשנפרד מאשתו, כשהבין שלבד יהיה לו טוב יותר, כפי שגם ייעצו לו אנשי מקצוע (אני לא בטוחה שאנשי מקצוע של יחסים בין אישיים, אלא רופאים אשר מקצועם ברפואה ומדע), אבא שלי הוא זה שעזר לו לבשר זאת לילדיו, לבני דודיי. כשחשבתי על זה לעומק שאלתי אותו אם לא נראה לו שזה מוזר שנושא כזה עמוק, בעל משמעות, שאבי חווה בחייו הוא לא העלה זאת בפנינו- בנותיו שלו, מעולם. ואבא שלי דווקא איש פתוח, אשר מספר לנו הרבה מחוויותיו ומעלליו, אך כל מה שנוגע למחלה הוא לא הזכיר. ודווקא בן ציון הוא זה שהעלה את הנושא כי ייתכן שזה לא עלה- מתוך מבוכה.
אתי, אני כל כך שמחה שאזרת אומץ ושוחחת עם בן ציון. מאד התרגשתי לקרא על המפגש שלך אתו. הספור שלך מעלה חזק מאד את נושא ההסתרה. האם אביך ניסה ל"הגן" עליך על ידי ההסתרה של המחלה של בן ציון. מחלות נפש, שהן אינן מחלות נפש, אלא מחלות מוח. (סכיזופרניה היא לקות של חילוף חומרים במוח שמשבשת את המחשבה ואת האבחנה הרציונלית) הן אולי הסיגמטיות ביותר מבין הלקויות השונות. גם במחלה זו כמו מגבלות שונות אחרות יש דרגות שונות. נשמע שהדוד שלך מתפקד ומשולב חברתית. הספקטרום של סכיזופרניה הוא רחב מאד. כשקראתי על הדוד שלך עלתה בי השאלה של חייו בקבוץ, במה יש יתרון לאדם עם סכיזופרניה בקבוץ ובמה זה חסרון?