הפורום פתוח לכל מי שעוסקים/ות בנושאים של חינוך ביקורתי , מתלבטים/ות, ורוצים/ות לשוחח על המורכבות, ההיבטים השונים של עשיה חינוכית השואפת לשוויון של כל קבוצות הלומדים/ות. אתן/ם מוזמנות/ים לספר מניסיונכן/ם להביא דילמות, התנסויות מוצלחות, להעלות שאלות, לצור קישורים וכד. כדי לכתוב בפורום עליכם/ן להרשם לאתר. אחרי הכניסה לאתר כחברים/ות רשומים/ת לחצו על general ואחר כך על new thread - שרשור חדש, לפתיחת נושא חדש.
אחד היתרונות של פורום הוא שאפשר לנהל בו שיחה. אפשר להגיב לדברים שקראנו. לשאול שאלות, לחוות דעה, להעזר זה בזו. עכשיו שרבים מכם כתבתם דברים מעניינים בפורום, אתם מוזמנים גם לענות זה לזו, להגיב, לשאול להעלות רעיונות שעוברים בראשכם כשאתם קוראים את מה שנכתב פה.
סרט: סיימון בריץ
הסרט מספר על חברותם של שני ילדים כשהאחד מהם ננס והשני בעל התפתחות רגילה
בסרט מתואר סיפור התבגרותם של שנני הילדים והתמודדותו של סיימון בריץ עם מצבו, אמונתו בחיי הקצרים
נקודות שעלו בי בזמן צפיית הסרט
התנהגות הילדים כלפי סיימון התחלקה לשני חלקים. חלק אחד של בני הכיתה (בעיקר הבנות) ראו בו מעיין אובייקט בובתי, סוג של יצור קטן ולא מבין,
ומרבית הסרט דיברו עליו ולא אליו, כשההתיחסויות אליו קשורות לגודלו ולאופן דיבורו, ואילו חלקם השני הציק וגינא אותו כך שנוצר מצב שבעצם אף אחד מבני כיתתו פרט לחברו גון, לא דיבר ,הכיר והתייחס אליו פרט לחצוניותו. פרט לילדי הגן שהיו בקשר איתו ותפסו אותו בתור מנהיג.
ניתן היה לראות שהתנהגות הילדים נובעת מיחס הסביבה הבוגרת של סיימון ,החל מהוריו אשר התכחשו אליו מהיום בו נולד אפשר היה להגדיר את סיימון כדייר בביתם, להוריו לא היה קשר לחייו, להתבגרותו ולצריכיו. עוד גורמים בחייו של סימון היו הכנסיה ובית הספר שהיה כלול בה. הכומר והמורה ראו בסיימון משהו לא טיבעי, הם הביעו רתיעה וסלידה ממנו .סיימון היה ילד אדוק באמונתו , הוא היה חוקר, בודק, מגיב ומורד כאשר הכומר או המורה היו אומרים משהו שלדעתו לא נכון או לא קשור , במיוחד אם היה זה בנושא אלוהים ,דבר זה העלה את הריחוק והסלידה שהיה למורה ולכומר ממנו והם קישרו את האופי שלו לחיצוניותו כלומר הפכו את האופי שלו ללא טיבעי מבחינתם כגופו. לאורך כול הסרט פרט לשני מבוגרים וילד, התייחסו אל סיימן כמעיין אובייקט מקולקל , כשהגוף והאופי קשורים אחד בשני - מבחינתם אם הגוף לא טיבעי, "לא נכון" כך כניראה גם האופי. הנקודה הזו במהלך הסרט קישרה אותי לא רק למקרים "יוצאי דופן" כסיימון, בגלל שכביכול הסיפור הוא סיפור לא רגיל, זוהי תופעה חברתית ארוכת תווך ,ההתנהגות האנושית נישארת רק המיקרים משתנים, וזו לא מחלתה של החברה המודרנית, יש כאן משהו שהוא יותר מושרש חברתית ונע וזז על גבי כול התקופות, הניטרול, הבידוד הניכור, הבורות של הכלל, העצלנות והפחד שמניעה בני אדם להתרחק ולהרחיק. סיימון היה ילד "מאוד" רגיל הוא התעסק בספורט, בנות ואלוהים ומתוך עיירה שלושה רק שלושה הבחינו בכך.... .